אור ברסלב
כוס הישועות סנהדרין › דף נב.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

סנהדרין · דף נב.

דף נ:

במתני' ר"י אומר אף הוא אם מת בידם כו' לישנא דאף הוא

יש לפרש הכי אחר דהיה אפשר לומר ולדקדק על ר"י ומאי בכך אם מת תחת ידם אחר שהתחילו בו לדונו בדינו השייך לו הלא גם הכי מצינו במצות סקילה דמתחלה היו דוחין אותו מלמעלה למטה ואח"כ סוקלין אותו ואם היה מת ע"י דחיי' לא היו מקיימי' אח"כ סקילת האבנים ובודאי שם הטעם דכך דינו דמתחילין להמיתו בדחיי' ואם מת ימות לכך קאמר אף הוא כו' כלומר דאין דין זה דומה לדין דסקילה דשם דין דסקילה הוא כן דכל זה שייך לדין דסקילה ר"ל דחיי' וסקילה משא"כ הכא דאין החניק' שייך לדין דשריפה והראי' דדין דחנק גופי' אינו כ"א זה כדלקמן וא"כ שפיר קאמר אף הוא כו' כלומר אחר דמצינו דגם בדין אחר עושין כן וא"כ בשמת תחת ידן הוה חנק ממש וחנק מיקרי אחר דגם שם עושין כן וזהו דקאמר אף הוא כו' וק"ל:

בגמרא מאי פתילה אמר רב מתנה פתילה של אבר מנ"ל כו' אפשר דאי לאו דהוה מפרש ר"מ דמיירי מפתילה של אבר לא הוה קשאיל מידי מנ"ל דה"א פתילה של אש ממש וא"כ הוה שריפה ממש ומה לו לשאול א"כ מנ"ל אבל השתא דפיר' ר"מ דלאו שריפה ממש היא קשאיל מנ"ל ובזה א"ש הא דקאמר לקמן דרב חמ' טעה בדר"מ ולא קאמר דטע' במתני' גופי' דאי ממתני' לא הוה שמעינן דטעה דהוה אפשר לומר דגם במתני' שריפ' ממש היא ולא פליג ר"א ב"צ על הת"ק כ"א בזה דת"ק סבר דמבפני' לחוץ קא מתקיים נמי השריפ' וראב"צ סבר דוקא מחוץ לבפנים וא"כ ר"ח דשרפ' מחוץ לבפנים לא עבר על מילתא דת"ק דאף ת"ק סבר דמתקיים שפיר מחוץ לבפנים אבל לא לעיכוב' כדסבר ראב"צ משא"כ השתא דמפרש ר"מ דבפתילה של אבר קמיירי ומטעם דילפינן ג"ש א"כ ודאי עיכובא איכא ודוק:

בגמרא ונילף מפרים הנשרפי' כו' אפשר לומר דלא רצה לתרץ מדכתיב ואהבת לרעיך כמוך משום דאיכא למימר דהמקשה הכי קא קשי' ליה אחר דחזינן דנתקבלה הג"ש דשריפה שריפה רק דלא ידעינן באיזה מלה דשריפה וא"כ איכא למימר דנתקבלה דוקא מפרים הנשרפי' ומטעם דברור לו הוצרך הג"ש דלא תימא דנברור לו מיתה יפה ובזה א"ש מאי דהוה קשה לכאורה אי איתא דנילף מפרים הנשרפים למאי ניתן הג"ש דהלא אפי' אי ליכא ג"ש אית לן לומר דשריפה ממש היא דודאי הסברא נותנ' אי לאו ג"ש דהוה שריפ' ממש אבל במאי דכתבתי א"ש וקמשני דמפרים הנשרפים א"א ללמוד דאין זה ג"ש אחר דאינו דומה לו. וא"ת א"כ מאי משני לקמן ואהבת לרעיך כמוך דאף שם נימא הכי דמטעם זה הוצרך הג"ש לסתור סבר' זאת דואהבת הלא כבר משני שם דאי לאו הג"ש ה"א דלאו שריפה היא כלל. וא"ת מ"מ מאי מקשה שם מתחלה ונילף מינה דא"כ למאי הוצרך הג"ש כלל דכבר כתבנו אי לאו הג"ש הסברא נותנ' דשריפה ממש היא אי לאו הטעם דברור לו מיתה יפה ואכתי לא ידע המקשן טעם הזה עד דמשני ליה לזה נימא דסבר המקשן דלכך ניתנ' הג"ש להורות בזה דבעדת קרח לא הוה שריפ' ממש דאל"כ ג"ש ל"ל הלא בכל מקום אינ' כ"א שריפה ממש כן העליתי בדרך צחות לפני תלמידי לחדודי בעלמא:

עוד שם ונילף מינה הא דלא דקדק על המ"ד דיליף מבני אהרן משום דלשם איכא למימר דאף הוא לא בריר ליה דבעדת קרח שריפ' ממש הוה רק דלא בריר' נמי דלא הוה שריפה ממש ולכך לא יליף מיני' משא"כ למ"ד דילפינן מעדת קרח נראה לש"ס דלכך לא יליף מבני אהרן דבריר' ליה דהוה שריפה ממש וכדכתבו תו' בד"ה ההיא שריפ' כו' דאיכא מ"ד בת"כ דאית ליה בודאי דהוה שריפ' ממש וכוונת התוס' ודאי היא ליישב אמאי דמקשה ונילף מינ' ומאי קושיא דלמא האי מאן דיליף מעדת קרח לא בריר' ליה בודאי דבבני אהרן הוה שריפ' ממש לכך הביאו דאיכ' מ"ד דהוה בודאי שריפה ממש ובודאי מקרא קיליף ודוק:

בגמ' וכבר היה משה ואהרן מהלכין כו' אחר דמצינו דילפינן מדכתיב' יתורא דוימותו אחר דכבר אמר אחרי מות בני אהרן דכבר נתחייבו מיתה דה"ק וימותו כלומר דכבר נגזרה עליה' המית' והוה כאלו כבר מתו וא"כ אפשר ליתן דביקו' להא מילתא דאמר הכא לדעיל כאלו אמר' הש"ס ועוד איכא למימר דאינו מוכח מתיב' וימותו דשריפ' נשמה וגוף קיי' הוה דאיכא למימר דוימותו אתי' להא מילת' דכבר היו מהלכין וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה