אור ברסלב
כוס הישועות סנהדרין › דף נ:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

סנהדרין · דף נ:

דף מד:

בגמרא וה"ק את אבי' ברשות אבי' כו' וכל אדם בחנק מסיים הכי דלא תקשה לך מקמ"ל בחמי' לכך קאמר דכל אדם בחנק קמ"ל דמדיוק' אתי' וק"ל:

שם אלא אמר רבא לעולם כר"ש קסבר ר"א נשוא' כארוס' כו' כדי שלא נשוי' לרבא כטוע' אחר דבהדיא איתא בברייתא לעיל דמרב' נשוא' כארוסה ורבא מוקי ההיא ברייתא בעצמו כר"ש דהלא אמר הא מני ר"ש היא. לכך נימא דרבא סבר דתנאי נינהו אליבא דר"ש דת"ק דברייתא סובר דר"ש נשואה כארוס' משוה דתרוויי' בשריפה ור"א סובר דר"ש אינו משוה לגמרי וק"ל. אך את זה קשיא לן מה ליה לרבא לדחוק נפשי' ולומר דבאמת ר"א הכי סביר' ליה והוצרך א"כ להוציא דברי ר"א ממשמעותי' דודאי משמעות לישנא דאת אבי' ואת חמי' טפי משמע דזינת' עם אבי' ועם חמי' ממש מלפרש דמיירי ברשות אבי' וחמי' והראי' מדהקדים הש"ס לעיל בשהתחי' לדייק מאי את אבי' כו' אלימא את אבי' עם אבי' כו' דודאי הפשוט יותר הקדים א"כ אף הכא ה"ל לפרש דה"ק את אבי' עם אבי' אבל עם אחר אינה בשריפה ובנשואה אליבא דר' ישמעאל קמיירי דאמר ארוס' יצא' ולא נשואה והדיוק קמ"ל כדלעיל במילתוא דר' ירמי' והא דמסיי' ג"כ את חמי' כו' כדי שלא תימא דניסיק דרגא מיהא בשדנת' הנשואה עם אחר ותהוה בסקילה כדקאמר רבא השתא באמת לכך מסיים עם חמי' בסקילה אבל אם אחר בחנק וק"ל ויש ליישב:

בגמרא אמר רב יוסף הלכתא למשיחא כו' הכי קאמרי' הילכת' ל"ל סוגי' דשמעת' כו' היה אפשר לומר דכל זה אביי קאמר לרב יוסף דודאי רב יוסף היה מדקדד על ר"נ דלא ה"ל לפסוק הלכתא למשיח' אחר שאינו נוהג השתא וכדמדייק נמי בשחיטת קדשים ועל זה דיקדק אביי על ר"י דאי משום הא דהוה הלכתא למשיח' לית לן בה דאלא מעתה שחיטת קדשים כו' אלא אם רצונך לדקדק עליו הכי תדקדק עליו הלכתא ל"ל סוגי' דשמעת' הלכה קאמר. ובזה אפשר ליישב מה שכתבו תוס' ודוק:

בגמרא מאי ר"י דתני' כו' מה כשהוציא הכתוב את בת ישראל לסקילה ארוסה ולא נשואה אף כשהוציא בת כהן לשריפה ארוסה ולא נשואה קצת קשה על בנין אב דילי' הלא השתא אינו דומה ג"כ וחזינן בהדיא דלית כאן בנין אב דהלא גם הוציא הכתוב הבועל מחנק לסקילה בבת ישראל ואפ"ה לא הוציא הכתוב אותו בבת כהן דהיא ולא בועלה ולא זוממין כאשר הוא מסיים בעצמו וא"כ לית כאן בנין אב אחר שאינ' דומה לשם דשם בועלה כמוה משא"כ הכא. ויש ליישב דמהאי דבר גופי' אתי' ליה לר"י דילפינן הב"א דאחר דחזינן דכבר כתוב באש תשרף דלא קאי כ"א עלי' למאי הוצרך אח"כ למעט את בועלה מתיב' היא דמהיכא תיתי דנחמור על הבועל לדונ' ג"כ בשריפה אחר דתיב' תשרף לא קאי כ"א עלי' אלא ודאי כדי שלא תאמר דנילף מבנין אב דבועלה כמוה דמה בת ישראל בועלה כמוה אף בבת כהן כן וא"כ חזינן דבמקום דליכא מיעוט ילפינן הב"א ובזה א"ש טפי במאי דהוצרך לסיים הא דזוממי' ובועלה בכלל ועשיתם לו כו' וק"ל:

שם בועלה מאי כאשר זמם איכא אלא זוממין כו' ואפ"ה לא טעה התנ' בדבריו דודאי הבועל מרומז ג"כ בהאי קרא דאינו נידון במיתה שלה מדקאמר לעשות לאחיו ולא לאחותו וק"ל:

בתוס' ד"ה לאחיו ולא לאחותו תימא ת"ל מדכתיב היא ולא בועלה היא ולא זוממי' כו' אפשר לתרץ קושיתם בדרך אחר דאי לאו קרא דלאחיו ה"א אפי' בשזינת' עם אבי' אפ"ה נמעט את זוממי' דלא יהיו בשריפה מדכתיב היא קמ"ל לאחיו דדוקא בשנוכל לקיים לאחיו אזי נתמעטו מתיב' היא ולא זולת ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה