כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
סנהדרין · דף כח.
בגמרא אמר רב אחי אבא לא יעיד לי כו' הא דהוצרך לומר
נמי דאתי אבא לא יעיד לי וכן אני לו אע"ג דמתני בהדי' במתני' ולא ה"ל לומר כ"א בני וחתני לא יעיד לאחי אבא דזה הוא דמוסיף לן ולא זולת נראה דה"ק דכבר הקבלה היה בשמנ' קרובי' אלו הן ובניהם וחתניהם ולא תימא דלא קאי בניהם וחתניהם כ"א אאלו אשר מפורשים בהדיא אלא אף אאלו דנפקו מכללא וכשם קאמר כשם שבן אחי אבא לא יעיד כן בני לא יעיד לו ודוק:
שם אלא לעולם חתנו ממש ואמאי קרי ליה חתן בנו כיון דמעלמא קאתי כדור אחר דמי וא"ת לפי מאי דכתב רש"י ז"ל ותוס' ז"ל בד"ה ל"ב הוה כו' בתירוצם השני דשם חתנו' חד הוא וא"כ לפי מאי דתירץ ליה השתא הדרא קושי' לדוכתא דלחשב מ"מ ל"ב אחר דגם בני בניהם פסולים לפי מאי דקיימנ' השתא אפשר לומר דה"ק כיון דמעלמא קאתי כדור אחר דמי ולא מתחשבי א"כ בהדי אבות כלל ודוק. אבל ק"ק א"כ למה לא קחשיב ר' חייא ט' אבות והיינו גיסו נמי הואיל דלפי דברינו לפי דעת התרצן הזה לא חשיב ר"ח מתני' כלל א"כ אף גיסי לחשב דהלא הא דלא קחשיב גיסו עם האחרים היינו משום דחתנו כשר לו אבל בנו פסול כדכתב רש"י ז"ל לקמן וגם תוס' ונוכל לומר דלפי דעת התרצן השתא בן בנו של גיסו אינו פסיל לר"ח או דסבר השתא כדעת היש מפרשים ברש"י ז"ל לקמן דבנו וחתנו דגסו דכשרים לו היינו מאשה אחרת ודוק:
ויש לדקדק קצת על קושי' המקשן דמקשה על רב ואנן שני בשני תנן כו' היינו דה"ל למחשב עוד דור אחר ומאי קושי' דלמא רב מודה באמת בגיסו דחתן בנו כשר לו דהוה שלישי בשני בתרי בעל אף דסובר דפסול לתנא דמתני' בראשון בשני בתרי בעל ודוק כי י"ל:
עוד הוה אפשר לדקדק על קושי' המקשן ודלמא משום הכי לא קתני במתני' בני בניהם משום דה"א דקאי ג"כ אכללא כסברתו השתא כדכתבנו לעיל ובני בניהם דכללא ודאי כשרים הם דהוה ד' בראשון ודוק:
בתוס' ד"ה כיון דמעלמא קאתי כו' והא דלא אקשי ליה כו' נוכל ליישב קושי' רש"י ז"ל וגם קושי' הרי"ף דאע"ג דרב סבר דתנא דמתני' סובר דחתנו כיון דמעלמא קאתי כדור אחר דמי ולהכי לא הוצרך למתני בני בניהם אחר שכבר תנא חתנו דהוה כדור אחר לדעתו והוה שלישי בראשון ולא הוצרך להורות עוד דשלישי בראשון פסול מ"מ רב בהא סברא פליג על תנא דמתני' וסבר דחתנו לאו כדור אחר דמי ודוק:
בד"ה מאי חתנו כו' וי"ל דכיון כו' אלא למעוטי בן בן חרגו וחתן בן חרגו כצ"ל ויש לדקדק א"כ למה קתני במתני' בעל אמו ה"ל לאשמעונן רבותא טפי דאפי' בעל אם אביו ואם אמו פסול לו ודוק:
עוד יש לדקדק בתירוצם הלז דא"כ דאפשר לומר דלא קאי כ"א על חתן בנו א"כ למה לא נאמר דאע"ג דתנא דמתני' סובר כרב דג' בראשון פסול אפ"ה לא רצה למתני בני בניהם דא"כ הוה אפשר למטעי ולומר דהא דתנא חורגו לבדו לא קאי כ"א על בן בנו להכי לא תנא כ"א בנו וקתני חורגו לבדו להורות דגם עליו קאי וי"ל:
עוד יש לדקדק היאך אפשר לומר דחורגו לא קאי כ"א על חתן בנו ולא על חתנו א"כ מאי האי דשאלו לקמן לרב אשת חרגו מהו הלא לפי מאי דקס"ד השתא אפילו חתן חרגו פסול לו מכש"כ אשתו והיאך הוה אפשר לומר לתרץ אליבא דרב השתא מאי תתנו דקתני תתן בנו א"כ שאלתם שלא כהוגן הוה וה"ל למשיב להו בריתח' הלא אפילו חתנו פסול מכש"כ אשתו וי"ל: אמר ר"נ אחי חמותי כו' ודאי דבא לאשמעינן דכי היכי דתנא במתני' דהם פסולים לי גם אני פסול לו ואע"ג דאינו יורש אותו וכדכתב הת"ח דלאו בירושה תליא מילתא: