אור ברסלב
כוס הישועות סנהדרין › דף כז:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

סנהדרין · דף כז:

דף כז.

בגמרא א"ל מאי דעתיך כר"מ ר"מ ור"י הלכה כר"י. דע דצריכנא

לומר דרב אבא דאמר כן ע"כ סבר דר"י כמו דפליג בעד זומם וסבר דלא נפסל לד"נ כן בכל רשע דחמס ולא כדסבר רבא לעיל אף לר' יוסי דרשע דחמס פסול לכל עדות שבתורה אף לד"נ ועד זומם שאני דלא הוה רשע דחמס ומ"מ הואיל דהוה רע לשמים ולבריות סבירא ליה לר"י דנפסל מ"מ לד"מ ובזה א"ש הא דרצה הש"ס לומר לעיל דרבא אתי' כר"י ש"מ דסבירא לה דרשע דחמס אף לר"י פסול לד"נ וא"ש נמי הא דאמר' הש"ס ותהוי נמי דר"י כו' ודוק ועיין בת"ח מאי דהקשה בזה ולא נחית לזה לומר דרב אבא פליג בזה אסוגי' דש"ס דלעיל:

והנה במאי דמצאתי בתוס' דב"ק בסוגי' דעד זומם דללישנא דפסידא דלקוחות פסלינן ליה למפרע בענין דיני נפשות וכבר פסק רב פפי לעיל כרבא בעד זומם דמכאן ולהבא הוא נפסל וא"כ יש לדקדק מאי האי דרצה להוכיח אליבא דרב פפי דע"כ מפסולי יוחסין קמיירי מדקתני בסיפא יש שראוי לדון דיני ממונות ואינו ראוי לדון ד"נ ודלמא מיירי בעד זומם שנפסל וכבר העיד קודם לזה בדין ממונות ובדין נפשות דלענין ד"מ לא נפסל מה שהעיד למפרע ויש ראוי לדון עליו א"כ ומה שהעיד בד"נ נפסל למפרע ואין ראוי א"כ לדון עליו ד"נ. וצריכנא לומר דה"ק ליה דע"כ לאביי צריכנא לומר דמיירי בפסולי יוחסין בסיפא וא"כ גם לדידך מנ"ל להוכיח מכאן דגם לדידך נימא דמיירי מפסולי יוחסין וק"ל:

במתני' וחמיו כו' הא דלא קאמר אבי חמי' דהוה עמו שני בראשון בחד בעל נראה דלא הוה מצי למתני אח"כ בנו וחתנו כאשר אמר על האחרים דחתנו הוה עמו ראשון בשני בתרי בעל וסבירא ליה לתנא דמתני' דכשר הוא ודלא כרי"ף דסבר דהוה פסול וזה נראה לי ראי' גדולה לסברתינו דפסקינן דלא כרי"ף בהא ודלא כיש פוסקים דסברי אבי חמיו כשר לו ודוק:

והא דלא חשיב במתני' אביו נראה נמי דטעמי' משום הכי הוא דלא מיתני ליה שפיר בהדי אידך קרובים דתני בהו בנו וחותנו ולא יותר ואלו באביו אף בן בנו וחתן בנו אסור לו וק"ל:

בגמרא ובנים בעון אבות לא והכתיב כו' נוכל לומר דאי לאו דדריש הכא דרשתו לא הוה קשה לי' רומי' דפסוקי אהדדי משום דהוה אפשר לחלק ולומר דבזמן שהבן הוא בר עונשין בפני עצמו ודאי אינו נענש על חטא אביו וכן אביו אינו נענש על ידו אבל בזמן שאינו עדיין בר עונשי' ודאי נענשי' זה על זה וסיפא דקרא הוה פירוש על ראש המקרא דלהכי קמסיי' איש בחטאו יומתו לומר דלא אמרתי לך אלא בזמן דהוה איש היינו בן י"ג שנים כדאי' בש"ס בדוכתא טובא דבן י"ג נקרא איש אבל השתא דקאמר והלא כבר נאמר איש בחטאו יומתו ש"מ דסבירא ליה דסיפא דקרא לא הוה פירושא דראש המקרא דאל"כ מאי והלא כבר נאמר דקאמר וא"כ ע"כ סבירא ליה דאין לחלק ודאי קשה לי' רומי' דקרא וק"ל:

שם ולא והכתיב וכשלו איש בעון אחיו כו' גם הכא הי' אפשר לומר דזולת האי דלעיל הי' מחלק בק שוגג למזיד דהא דאמר קרא איש בחטאו כו' היינו שוגג דחט' לישנא דשוגג הוא ועון מזיד אבל השתא דראה דמקשה ליה מקרא דפוקד עון אבות כו' דמיירי נמי ממזיד ומחלק בינייהו בין בשאוחזין או אין אוחזין ש"מ דבין שוגג למזיד אין סברא לחלק לכך קשה ליה וק"ל: בתוס' ד"ה ואלו הן הקרובים גיר' דשש ניחא ולא כאשר הגי' מהרש"ל: בדבור השני בסופא ובעל אחותו אע"ג דבנו אתי מכללא דבעל אחי אמו כן הוא הגירסא שלפנינו ומהרש"ל הגי' מכללא דאחי אמו ונ"ל דנוכל לומר דצ"ל בעל אחות אמו ורצה תוס' לכלול בזה גם חתנו ודוק היטב:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה