כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
מכות · דף כא.
בגמ' דרש ר' שמלאי כו' עד בא דוד והעמידן על י"א כו'
הנה המפרש ריב"ן זצ"ל כתב שבתחלה היו צדיקים והיו יכולי' לקיים כו' ולכאור' הוא תמו' וכי נעלה על דעתינו דלא צריכנא לקיים ג"כ שארי מצות וגם בשנדייק באלו י"א מצות מצינו שהם חמורים יותר מכל מצות שבתורה וכן בשארי אשר יבואו אחר זה אשר העמידן על הפחות עד לאחת. לכך נאמר דהא דר' שמלאי מחובר למה שכתוב במתני' לפי מה שפרשנו דבזמן שאדם עושה מצוה אזי קונה לו חיים ואף שעבר ג"כ עבירה אשר חייב כרת עלי' אפ"ה שכר של המצוה שקיים מכבה עונש' של אות' עבירה והנה כשנתמעטו הדורות בצדקתם ועברו עבירות ודרשו טוב לעצמם לקיים כנגדם מצות כדי לקנות חיים לכך בא דוד והעמיד כל התורה על י"א מצות כדי שלא יוכל אדם לקנות חיים אא"כ בשיקיים אחת מן הני מצות הנחשבים בתוך י"א מצות הללו ואזי ודאי ראוי להגין עליו מן הכרת וכן כל אחד בא אחריו לאסוף המצות להדדי עד שהעמיד על אחת ואזי כל אדם צריך לקיים כל התורה ואזי יהי' ניצל מעונשו של העבירה וק"ל:
שם במאי דאמר ריב"ח דבאו ד' נביאים וביטלו גזירת משה נראה לפרש דבאמת כל ד' גזירות אלו לא אמרן משה בענין רע ח"ו רק הכל לטוב וחקור ודרוש במפרשים ותמצא כי כולם נדרשו לטובות רק הואיל דהי' אפשר לפרש לרע לפי הנראה ג"כ ובאם יחטאו ישראל ח"ו אפשר שבאמת יתפרשו לרעה ח"ו לכך באו ד' אלו וביטלו מכל וכל. ובזה לא סתרו הם את דברי משה רבע"ה רק קיימו את מחשבתו וק"ל:
בל זה אמרתי בסיומא דמסכת' זאת לפני חבירי המופלגים בתורה אשר יש להם תמיד כסדרן מסדר לסדר בכל יום בבית הדיין המצוין המופלג כמהור"ר משה שפירא נר"ו ושבחוהו: