כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
מכות · דף כ:
בגמ' אמר ר' יוחנן חלוקי' עליו חבריו על רחב"ג כו' יש לדקדק לפי מאי דמסיק הכא דפליגי רבנן על רחב"ג ופליגי נמי על ר"י דאמר ליכא מלקות בחייבי כריתות א"כ למאי הוצרכ' הש"ס שם במגילה לדחוק עצמה לאוקמי למתני' כרנב"ה כיחידא' ושלא אליבי' דהלכת' ה"ל לומר טפי דאתי' כרבנ' דס"ל יש מלקות בחייבי כריתות ואפ"ה שפיר קאמר זה זדונו כו' ולעני' תשלומי' וויאי שוין דהלא המלקות פיטר' מלשלם כדסברי רבנן בכל מקום דאין לוקין ומשלמי' וקמסיים נמי שפיר שזה זדונו בהכרת להורות דאין המלקית יוכל לפטור הכרת וכרבנן דפליגי על רחב"ג כדקאמרו הכא ודוק:
ודע דיש לדקדק על ש"ס דכתובות פ' אלו נערו' דאמר' הש"ס אי כרנב"ה קשי' אחותו כו' ולמה לא נאמר דמצי אתי' כרנב"ה באשר נאמר דאיהו סובר כרחב"ג דהכי דכיון שלוקו נפטר מידי כריתת' והתם קמיירי דכבר נלק' וסובר נמי כר"מ דלוקה ומשלם. וכן יש לדקדק אמאי דאמר ר"ח שם ולאפיקי מדרנב"ה כו' וכתב רש"י ז"ל שם דאמתני' קאי דמחייב באחותו בתשלומי' כו' ודוק היטב:
עוד יש לדקדק קצת למה לא מביאה הש"ס דהכא ראי' דחלוקי' חבריו על רחב"ג מהא דאמר ר"ע לעיל דף י"ג דחייבי כריתות ישנן בכלל מלקות מ' והוצרך לתת טעם לזה דאם עשו תשוב' מוחלי' לו ואי איתא דאית לי' דרחב"ג לא הוצרך לטעם ההוא אלא ה"ל לומר דאין עושי' לו ב' רשעיות כלל דהרי אם לוקה נפטר מידי כריתתו ודוק גם בזה:
גם מוכח עוד ממקום אחר דפליגי חבריו על רחב"ג מהא דאי' בחולין פ' אותו ואת בנו במתני' הראשונ' דאמר' הראשון חייב כרת ושניהם סופגין מ' דע"כ אתי' דלא כרחב"ג וכדכתבו תוס' שם וא"כ דחיקא לן למה לא הביאה הש"ס הכא על הא דאמר ר' יוחנן חלוקי' כו' וה"ל לומר תנינן ומאי בא א"כ ר"י לאשמעונ' ודוק גם בזה:
שם בש"ס מקרא מגילה דכתיב קיימו וקיבלו קיימו למעלה כו' אפשר לומר דדייקא להו מדלא קאמר אפכא דהלא הקבלה לעולם היא קודם הקיום וק"ל: