כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
מכות · דף יב.
בגמרא אביי אמר בהא נמי מיטעה טעה כו' אפשר לומר
דפליגי הני אמוראי אי זר כשר בבמה סוף זבחים וק"ל:
בגמרא ת"ר כו' אין גואל הדם רשות ביד כל אדם כו' ר"ע אומר כו' וכל אדם חייבי' עלי' הנה הרמב"ם פסק כר"ע דרשות ביד גואל הדם איכ' ואפ"ה כתב ושאר כל אדם שהרגו פטורי' עלי' מדכתי' אין לו דם. ונראה דהיה גורם בדברי ר"ע ושאר כל אדם אין חייבי' עלי' וצריכנ' לומר דמחלק בין אי אמרינן דהוה רשות או אין חייבי' עלי' דרשות מיהא ליכא לכתחלה ועיין מה שכתבתי לעיל. ור"ע מי כתיב ירצח ואפשר לומר דר"י סבר דלכך לא כתיב ירצח דא"כ הוה משמע דלעולם הוה מצוה אפי' בשיצא בשוגג ובאמת לא סבר כן כ"א בשיצא במזיד כדאי' בברייתא ב' דבסמוך ועוד אכתוב בזה: שם אמר רב כו' ומצאו גואל הדם והרגו נהרג עלי' כמאן לא כר"י כו' הנה יש לדקדק מאי קושי' דלמא רב בשיצא בשוגג מיירי וכדסבר תנ' דברייתא ב' וק"ל:
שם והתני' במזיד נהרג בשוגג גולה. אפשר לדקדק מאי קושי' דלמא ברייתא ה"ק במזיד נהרג פי' אחר שהרג לזה שיצא אם במזיד הרגו נהרג עליו וכדסבר ר"ע ובשוגג גולה היינו ג"כ אחר שהרגו בשוגג גולה. וי"ל דמאי קמ"ל א"כ בזה שבשוגג גולה אחר דאמר שאם הרגו במזיד נהרג עלי' וק"ל: גם היה אפשר לומר דברייתא א' מיירי בענין רשות דלענין רשות נתרב' בין שיצא במזיד ובין שיצא בשוגג אבל ברייתא ב' מיירי אליבא דר"י ולענין מצוה ולא נתרב' כ"א בשיצא במדד ודוק:
שם לא קשי' הא כמאן דאמר דבר' תורה כלב"א כו' הנה יש לדקדק מנ"ל לומר דברייתא ב' סבר' דאמרינן דבר' תורה כלב"א דלמא אף הוא סבר' דדרשינן לתרוויי' וסבר' כר"ע דאחרי' חייבים עליו ואינו כ"א רשות ביד גואל הדם ודייק מדכתיב ורצח ולא ירצח כדאי' לעיל ואי לא הוה כתיב כ"א פעם א' יצא ה"א דוקא בשיצא בשוגג הוא דהוה רשות ביד גואל הדם ואחרים חייבי' עלי' אבל אי יצא במזיד הוה אפי' מצוה ביד גואל הדם ורשות ביד כל אדם לכך צריכנ' לתרוויי' ודוק כי יש ליישב:
בגמרא ורמינהו כו' סבר דאחר דקתני הכל הולך אחר הנוף דמלת הכל בא לרבות אפי' לענין מעשר ומשני ליה דזה אינו אלא דבא לרבות בין שעומד בפנים כו בין לקולא בין לחומרא וק"ל: