אור ברסלב
כוס הישועות מכות › דף י:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

מכות · דף י:

דף י.

איבעי' להו במית' כולן הוא חוזר כו' הנה מסבר' היה לן

לומר דבמית' כולן הוא חוזר דאי באחד מהן א"כ בזמן שהרג אחד כשהיה כהן אחד בלבד ועד שלא נגמר דינו נתמנה עוד כהן אחד ואי איתא דדי במיתת א' מהן א"כ כשימות זה שנתמנה עד שלא נגמר יפטור לזה מגלו' כדאי' בסמוך במתני' א"כ לקת' מדת הדין דזה שהיה גם בשעה שרצח ובזמן גמר דין דה"ל להתפלל על תרוויי' שלא יהרג אדם את חבירו בימי' וגם שיגמור דינו לזכו' לא מת וזה שלא היה כ"א בזמן גמר דין מת אבל אי אמרינן דבמית' כולן הוא חוזר א"ש וק"ל:

במתני' משנגמר דינו כו' הרי זה אינו גולה לא קאמר בקיצור אינו גולה דמרמז לן דמכח ק"ו אינו גולה כאלו אמר הרי זה א"א לחייבו גלות וק"ל: שם תהא דירתו שם כו' נקט כלם דדירתו אינו שוה לב' דברים שאחרי' דאלו דירתו אינו בתחומ' משום דאין עושין מגרש עיר. ונקט גם ב' שאחרי' ולא די ליה אם אמר שם תהא קבורתו הואיל דלפעמים נקבר שם אע"פ שלא מת שם והיינו בשמת עד שלא גולה דמוליכין עצמותי' לשם וכן אפכא דלפעמים מת שם וקבורתו אינו שם והיינו בזמן שמת שם ואח"כ מת כ"ג דמוליכין עצמותיו לקברי אבותי' כדאי' לקמן בברייתא ומתני' מרמז לן כל מה דתנ' שם וק"ל:

בגמרא מידי גלו' קמכפר כו' דחיק' לן קצת מאי דאמר מידי גלו' קמכפר כאלו אין סבר' כלל שיכפר גלו' ובאמת זה אינו דודאי גלות מכפר כדכתבו תוס' ובאשר נצא מפשט' דלישנ' נוכל לפרש דה"ק מידי גלות כו' כלומר מית' כהן מכפר מידי גלות כדמתרצי' תוס' ודוק:

שם בגמרא אלא זה שנמשח בימיו מאי ה"ל למעבד כו' לכאורה אכתי לישנא דקרא אינו מתוקן דהלא בהדיא כתי' אשר משח אותו דמשמע שהוא המושת ומאי תיקן הש"ס דאמר זה שנמשח בימיו ואפשר לומר דודאי לתא דידי' גרס שנמשח כ"ג אשר לא יתפלל עליו שיגמור דינו לזכות וא"כ הוא הגורם והוה כאלו הוא המושח אותו ולהכי קבע' הש"ס השאלה מאי ה"ל למעבד בתר מאי דאמר ר"כ וק"ל:

שם תנא מת קודם שמת כ"ג מוליכין עצמותיו כו' הביא הברייתא אתר דברי אביי דאמר דמוליכין עצמותי' לשם כדי שלא יקש' עלן הקרא דאמר לשוב כו' עד מות הכהן וא"כ זה שהוליכו עצמותי' לשם היאך שוב וק"ל: הנה אחר דחזינן דבגמר דין הדבר תלוי דבזמן שנגמר דינו עד שלא נתמנ' כ"ג אינו יוצא משם לעולם ובנתמנ' ואח"כ נגמר דינו פטור מגלות א"כ מאי פסיק' ליה לרבא לעיל דף ה' דאמר משא"כ בגמר דין באו ב' ואמרו בחד בשבא כו' ולא עוד כו' הלא איכא לאשכוחי אפכא דאלו באו ב' ואמרו דבחד בשבא נגמר דינו של זה לגלו' ובאו שנים אחרים וזממו לאלו שאמרו עמנו הייתם בחד בשבא אלא בע"ש נגמר דינו לגלות והכ"ג מת בשבת שאחרי' דאלו לפי דברי האחרונים הוא פטור מגלות ואלו לפי דברי הראשונים אינו יוצא משם לעולם אחר שנגמר דינו עד שלא נתמנה כ"ג לפי דבריהם ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה