כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
מכות · דף ו.
שם אר"י בד"א כו' עיין בסנהדרין מה שחדשתי שם על
פלוגתתם:
בגמרא א"ל ר"פ לאביי עיין גם זה בסנהדרין:
בתוס' ד"ה אר"י בד"א כו' וק' לפירושו דא"כ ד"מ נילף מינייהו כו' ועוד דבד"מ נמי כתיב כו' י"ל דקושי' זאת היא תירוצ' דקושי' א' דאחר דחזינן דכתב לן התורה נמי ההיקש בד"מ דלא צריך ליה לכאורה דהלא היה אפשר למילף מד"נ ש"מ דדעת התורה הוא דלאו בכל מילי נקיש בד"מ ג' לשנים כ"א במאי דמסתבר טפי והיינו היקש דת"ק או דר"ש אבל לענין קרוב כו' לא נקיש דשאני ד"נ דכתיב ביה והצילו וק"ל:
גם היה אפשר לדקדק על קושי' הב' אחר דכבר כתבו בד"ה אמר רבא כו' דבענין קרוב או פסול אין חילוק בין תוך כדי דבור או לאחר כ"ד ומטעם דעדותן מתחיל משעת הראי' והראי' היתה בבת אחת והנה טעם זה אינו בד"מ דהלא מתקיים ע"פ ידיע' בלי ראי' ואלו הוד' בפני אחד ולוה בפני אחר או הוד' אפי' אחר כמה ימים העדות מתקיימו' וא"כ נוכל לומר הא דכתב לן האי קרא גם בד"מ היינו דוקא בשהעיד הג' תוך כדי דבור ומתפרש שפיר מילתא דר' יוסי דאמר בד"א היינו דאמרינן דעדות בטל בשהעיד קרוב אפילו אחר כ"ד בד"נ דוקא אבל לא בד"מ ודוק:
אבל באמת על רש"י ז"ל יש לדקדק דהלא ע"י ביטול דקרוב או פסול יכול לבוא חומרא להנידון והיינו בשהעידו על אשה אחת אשר מוחזקת לן שיושב' עדיין תחת בעלה שזינת' ובאו שנים עדים אחרים וגם קרוב או פסול עמהם והעידו שכבר נתגרשה מבעלה ואי אמרינן דהעדות דאחרוני' בטל נתתייב' מית' ואלו לא נתבטל הית' פטורה וי"ל ודוק:
ועוד אפשר למצוא חומר' מה והיינו בזמן שבאו עדים להזים עדים אחרים ובעדים השטי' יש קרוב או פסול ולא הזימו כ"א מקצת מעדים ראשונים ואלו לא היה קרוב או פסול עמם לא נהרגו עדים הראשונים דהלא לא ניזמו כלם וגם הרוצח לא נהרג הואיל דעדות הראשון בטל מיהו ואלו השתא דאינו מועיל עדות הב' נהרג הרוצח ודוק גם בזה:
בד"ה אמר רבא כו' יש לדקדק קצת על הוכחתם דלא קאי אקרוב או פסול מדמקשה הש"ס הרוג יציל והלא כבר כתבו לקמן בסמוך ד"ה שמואל אומר כו' דמתחלה היה סבור כן אבל במסקנא לא קאי וא"כ י"ל רבא דהכא קאי אליבא דמסקנא וי"ל:
בתוס' ד"ה לאסהודי כו' ק' דא"כ לא יהרג אדם מעולם כו' הנה ודאי לא קשה לן למה ניחוש לסהדי שיקר' כהאי שיבואו הקרובי' ויאמרו שקר כדי להציל את קרובם מאשר חיישינן לעולם בשארי עדות אשר באים להציל הנידון אשר מכחישי' עדים ראשונים או מזימי' ונאמר נמי דבשיקר' קמסהדי דודאי אין לחוש שם דהלא התם מתייראים להעיד שקר שמא יבאו עדים אחרים ויזימום בעמנו הייתם משא"כ הקרובי' דאין חוששי' לזה דאף דיבאו עדים ויזימום לא עבדינן בהו דין הזמה אחר שקרובים הם וא"א ליגמר הדין על פיהם ולא אבדו מידי בעדותן וק"ל. אבל מ"מ יש לדקדק דגם השתא ניחוש (אי איתא דחוששין לסהדי שיקרא) דלעולם יבאו אנשי שלומו ובריתו להצילו והיינו שיעידו תוך כדי דבור של אלו העדים אשר העידו על המעשה שהם ראו ג"כ המעשה ובאמת לא ראו המעשה כ"א היו במקום אחר עם עדים אחרים שבודאי יודעי' שיבאו אותן עדים שהיו עמם במקום אחר להזימם בעמנו הייתם ומ"מ גם הם גם זה אשר העידו עליו אינן נהרגין דהם אינן נהרגין אחר שלא ניזמו כלם והנידון ג"כ אינו נהרג דהעדות בטל מ"מ הואיל דניזמו מקצתם ודוק כי יש ליישב ולומר דמ"מ הם מתייראי' שבאמת יזומו ג"כ עדים הראשונים אשר העידו עמם ונתקיים א"כ הזמה בכלם ודוק: