כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
מכות · דף ה.
במתני' הרי אלו זוממים ונהרגין על פיהם לכאורה האי
ונהרגין על פיהן מיותר דפשיט' אחר שאמר שאלו זוממים שנהרגי' על פיהם ואפשר דבא התנ' לרמז הא דאמר רבא בש"ס דלא ניחוש לנהור' בריא וגם לא לגמל' פרק' ובודאי טעם הדבר הוא דעדים אשר זממו אותם הם גורמים זה הדבר דהם יאמרו שא"א היה להם לראות משם המעשה כמו שהיה א"א להם לראות משם או לבא לשם ע"י גמלא פרח' וא"כ ודאי על פיהם נעשה זה הדבר והוה דומה לכאורה להכחש' אשר אמרו שההורג או ההרוג היה עמם שאינם יכולי' להביא לידי הזמ' ע"י דבריהם ההם כדאמר בסמוך וא"כ היה אפשר לומר דגם הכא הדין כן קמ"ל התנ' דלא ואפשר באמת דראי' דרבא בא מדיוק' דמתני' הלז וק"ל:
ואפשד עוד לומר בדרך אחר באשר נפרש בראשונה הא סוגיא דבסמוך דשקל וטרי אליבא דר"י דאמר איסטט' היא זו דהנה רבא הניח הדבר בקושיא אבל עיין בתוס' י"ט ודב"ע ותמצא דהרי"ף והרמב"ם מפרשי' הדבר היטב דבאמת הכת הראשונ' נהרג' לעולם ולא אלו שבאו אחרי' משום דלא מקבלין סהדות' דשניי' אחר שהראשונ' ניזום וא"כ אי אתזם אח"כ לא קטלינן אפומה ע"כ. וא"כ שפיר קאמר התנ' ונהרגי' על פיהם כלומר דבכת הראשונ' כ"ע מודי' דנהרגת ובאלו שבאו אחרי' הוא דפליגי. ואפשר דלהכי הניח רבא הדבר בקושי' דהוא דייק ממאי דקאמר התנ' ונהרגי' ע"פ כדלעיל ולא היה דייק ממנו כאשר פירשו המפרשים האלו ועיין בתי"ט דכתב דהרמב"ם הוציא הפירוש ומאי דקאמר אח"כ הש"ס במעשה דהאי אתתא לימא ר"ל דאמר כר"י כו' ובאשר פירש' הרי"ף ולא כפירש"י דהכא ע"ע ודוק והיה נראה באמת דלהכי הביא' הש"ס מעשה דהאי איתתא אחר שהניח הדבר בקושי' לומר דבהא מתורץ מה שהניח בקושי' וק"ל:
ועוד היה אפשר לפרש האי בלבד דקאמר ר"י אחר דהיה נראה לן דאף לר"י אחר שנגמר הדין של כת הראשונה ע"פ המזימים אף דבאו אח"כ עדים אחרים ובאו אלו ג"כ להזימם דחזינן דהוה איסטטי' לר"י אפ"ה הואיל דכבר נגמר הדין של כת הראשונ' ואינו כ"א רגלים לדבר ודאי דנהרגין לפי דעתי וא"כ יש לומר דבהכי מיירי ר"י וא"כ שפיר אמר ואינו נהרג' אלא כת הראשונה בלבד וק"ל:
במתני' ר"ע לא בא הכתוב הג' להקל בו הנה רש"י ז"ל פירש דה"ק ר"ע דלא הוצרך הכתוב להודיע דבר זה בלחוד דממילא הוה ידעינן. ובחד פירוש של תוס' שבסנהדרין משמע דפליג על ר"ש ע"ש. והיה נראה לי דלר"ע דחקו דאי נאמר כר"ש א"כ לא הוקש ג' לשני' בדומה לו דהלא שנים אפילו העידו אחר כדי דבור אפ"ה.לא נהרגין עד שיזומו שניהם ואלו בג' אמרינן לקמן דדוקא בתוך כדי דבור לכך הוצרך לומר דבא הכתוב לעשות דינו כיולא באלו וזהו אפילו אחר כדי דבור וכן הא דקאמר אם נמצא אחד מהם קרוב כו' מיירי נמי אפי' אחר כדי דבור כדכתבו תוס' ודייק לן שפיר דקאמר לעשות דינם כיוצא באלו כלומר בין תוך כדי דבור או לאחר כ"ד הוה דומ' לשני' משא"כ אליבא דר"ש ובכן היה נראה דלכך אמר אח"כ וא"כ ענש הכתוב כו' עכ"ו ישלם שכר כו' כלומר בא למד ונמצא למד דממשלם שכר טוב לנטפל לעושה מצוה ילפינן לנטפל לעוברי עביר' דהלא ודאי הנטפל לעושה מצוה משתלם שכרו לעולם כן נמי לעובר עבירה ועיין בתוס' דסנהדרין ותמצא דדייק נמי תיב' נטפל דאפילו אחר כדי דבור משתלם וק"ל: