כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
מכות · דף ד.
בגמרא לר"פ מיבעי' ליה לרבא פשיטא ליה אמרתי לפני
תלמידי הא דהאריך וקאמר לר"פ מבעי' ליה אפשר לומר דה"ק הואיל דלר"פ מבעי' ליה לכך לרבא פשיטא ליה דאל"כ הוה קשה ליה אי ר"ח כת"ק אמר דבריו א"כ גנובי גנבי ל"ל ה"ל למפסק בקיצור דהלכה כת"ק דריב"נ אבל השתא דחזינן דמבעי' ליה לר"פ וחזינן דהיו מסופקי' היאך תני ת"ק וא"כ אי הוה פסק ר"ח כת"ק הוה אפשר למטעי בהלכ' והיו גורסין ג' לוגין ובהכי הוא דפוסלי' לכך הוצרך ר"ח למפסק בהדי' דג' לוגין שלמים פוסלים וק"ל:
בגמרא חבי' מלא מים כך היא גי' רש"י ז"ל ומאי דמקשי' עליו תוס' דה"ל לומר דמהני השק' אפשר ליישב ולומר דאחר דג' לוגין מים הוה גזירה דרבנן דלא יאמרו לא אלו מטהרין אלא אלו כדאית' פ"ק דשבת וא"כ מאי יועיל א"כ השקה לדבר הזה אחר דכל עולם רואין דטובל בג' לוגין שנפלו והם לא יחלקו בין אלו שאובין לשאובין אחרי' ודוק. והנה ודאי לתוס' דגורסי' יין יש לדקדק מאי חידש לן רב מה דלא נאמר בברייתא וק"ל. אבל במאי דרש"י ז"ל מוחק מה דהיה כתוב לפניו אי אפשר אומר אני דאפשר לגרוס כן ואי משום דא"כ ליכא להעלות על הדעת למיקם ליה אחזקי' דהלא אע"פ דא"א לג' לוגין שלא להיות במקום אחד מ"מ אפשר להיו' דלא טבל במקום ההוא שהיה הג' לוגין במקום אחד כ"א במקום שלא היו ג' לוגין במקום אחד וק"ל:
בדש"י ד"ה לא פסלוהו טעמ' דסיפא כו' וגבי יין נמי הוה מצי למיתני כה"ג כו' הנה יש לדקדק דאי הוה תני כן הוה אפשר למטעי בדיוק' דידי' דהוה אפשר לדייק בחסר קורט' הוא דאין חילוק בשיהי' בו מראה מים או יין אבל בג' לוגין שלמים יש לחלק כשיהי' לו מראה מים הוא דפסול אבל במראה יין הוא כשר וק"ל:
והנה עוד יש לדקדק על סוגי' זאת דמנ"ל למידק מת"ק דפסל בג' לוגין שלמים מדיוק' דידי' דהלא אחר דחזינן דמים שנצבעו דפוסלי' במקוה ובודאי אין לחלק בין שיהיו נצבעי' בצבע אדום או שארי מראות ונאמר א"כ בשהיו כאן מים אשר כבר נצבעו אדום אשר פוסלי' במקוה אם יפלו לתוכ' ואלו עד שלא נפלו למקוה נפל בתוכן קורטוב יין ודאי אין סברא מהשתא שנלך אחר המראה ודלא יפסלוהו למקוה דהלא לא נשתנו מאשר היו מתחלה דהלא ג"כ מתחלה אדום היו ואפ"ה אמרינן בהו כשיפלו למקוה דפסלוהו ואין לומר ג"כ עליהם דחמרא מדג' יקראו דהלא לא ניכר מהשתא מזיג' דיין שבתוכן אלא ודאי דפסלו' למקוה וא"כ מנ"ל לרבה למידק דסבר הת"ק דג' לוגין שלמים פוסלי' כר"ח דלמא להכי קאמר חסר קורטוב דאלו בשלמים לפעמים פוסלי' וכדכתיבנא והיינו בשהי' אדום עד שלא נפל היין לתוכן ודוק:
עוד אפשר לדקדק מאי מקשה הש"ס והא מבעי' לי' לר"פ כו' דהלא ע"כ נאמר דהא דמבעי' לר"פ היינו אליבא דרב אבל ר"ח ודאי תני חסר קורטוב דאל"כ ר"ח דאמר כמאן וא"כ ע"כ לא קאמר רבא דמתני ברישא חסר קורטוב כ"א אליבא דר"ח אבל ודאי רבא גם הוא סובר דרב לא תני ברישא חסר קורטוב ולא בא כ"א למיקם ר"ח כת"ק לפי מה שר"ח תנ' ואפשר לומר דבאמת זהו דקמשני לר"פ מבעי' כו' כלומר אע"ג דלר"פ מבעי' אינו סותר פשיטות דרבא דר"פ מבעי' אליבא דרב ורבא פשיט' ליה אליבא דר"ח וק"ל: עוד היה אפשר למצוא מקום מה לחלק בין מילתא דרב לר"י ור"ח דאחר דמצינו וראינו בטיו"ד הובא בב"י והוא מהתוספ' דמקוה החסר ונפל בתוכ' יין ונשתנה למראה יין אע"פ שנפל בתוכה ג' לוגין מים אח"כ לא פסלו' (והראב"ד סובר דאפי' היין שנפל מתחלה מצטרף להשלימו למ' סאה) וא"כ דלמא רב בהכי מיירי והיינו שתחלה נפל יין לתוך המקוה ועדיין לא הוה כח ליין ההוא למצבע המקוה עד שנפלו ג"כ ג' לוגין אלו. עם קורטוב יין וע"י כך נשתנה כל המים שבמקוה לצבע של יין ולכך לא פסלו ג' לוגין של מים אלו להמקוה. ור"י ור"ח לאו בהכי מיירי ודוק:
במתני' שלא השם המביאו כו' הנה רש"י פי' מלת השם דר"ל המקר' ואפשר היה לפרש השם השם ממש והיינו דמלקות מחייבינן להו מטעם שעברו על לאו דלא תענה ואין זה קנס דהלא כל אדם נידון במלקות באשר עובר א' מן הלאוי' דכתיבי בתורה והממון משלם נוסף על המלקות מטעם קנם כדמפרש הש"ס בסמוך וק"ל: