כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף קי.
בגמר' או אינו אלא אשם זה חומש כו' כלומר דמלת אשם מיירי מקרן וחומש ומלת המושב לא אתי' אלא לכדאמר רבא לקמן שאינו יוצא אלא עד שיהא השבה לכל א"ו אבל ודאי זה לא עלה על דעתו דיהא החומש מעכב ולא הקרן אלא דתרווייהו נכללים במלת אשם. ובזה יתורץ שפיר מה שהקשו התוס' ד"ה למאי נ"מ כו' וק"ל:
בתו' ד"ה או אינו אלא מושב זה כפל תימא היכי מ"ל זה כפל כו' הנה ודאי לשמואל לא קשה מידי דאית לי' מודה ואח"כ באו עדים חייב וא"כ שפיר מצינו דחייב כפל בהודאתו ואפילו לרב דאית לי' דפטור במודה בקנס ואח"כ באו עדים אפשר לתרץ נמי דאי לאו קרא דוהשיב אשמו בראשו כי' ה"א דחייב במודה בקנס ואח"כ באו עדים וקרא דאם המצא תמצא דיליף רב לעיל מני' דפטור במודה בקנס כו' ה"א דאתי' לגנב עצמו ועיין לעיל דף ס"ה. ואין לומר דקושיתם הוא ל"ל הודאה אפי' בלי הודאה נמי. גם זה לאו קושי' הוא דדלמא התורה הקפידה דלא יהי' חייב בקרבן רק בהודאה עם עדים כמו דהקפידה נמי דאינו חייב כ"א בשבועה ודוק: