כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף קט:
בתוס' ד"ה קטן אי אתה כו' ובקטן שנתגייר כו' הוכרחו לזה דאל"כ הוה מצי לאשכוחי זולת דבריהם דהוה לי' מעות כשמת אביו בשעדיין הי' הוא קטן וירש את אביו וקיימא לן גוי יורש את אביו גוי ואח"כ נתגייר הוא וק"ל:
בתוס' ד"ה אלא גזל הגר כו' ה"ה כו' אלא משום דהוה לי' פרכא אחרית' לא חש למפרך. ובזה מדוקדק הא דקאמר אלא גזל הגר כו' כלומר קושי' זאת עדיין אינה מתורצת וק"ל:
בד"ה לא אם אמרת כו' יכול להקשות דיו לבא מן הדין כו' עיין בשלהי ערכין דף ל"ג דשם מקשה הש"ס זאת הקושי' בעצמה בשדה חרמי':
בגמר' בעי רבינא גזל הגיורת מהו כו' א"ד אורחא דקרא הוא. הקשה בעל ת"ח היאך ס"ד דרבינא דאורחי' דקרא הוא הלא לעיל דף ט"ו בד"ה השו' הכתו' כו' כתבו תו' דכתיב איש בהדי' התם צריך רבוי כו'. ולי אפשר לומר דרבינא ידע נמי דאיש בא להורות איש אתה צריך להחזיר אם יש לו יורשי' וקטן אי אתה כו' אבל לא ידע מרבוי דהמושב הרי כאן שני' הכתוב בברייתא ולכך אמר א"ד אורחא דקרא הוא ואיש בא להורות על הקטן והשיב לו רב אהרן מן הברייתא דיש כאן רבוי לרבות האשה וק"ל: