כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף צז:
בתוס' ד"ה א"ה של בבל כו' קצת משמע דלא פריך אלא לר"נ כו' וקשה לר"י דבלאו ר"נ צריך ע"כ כו' והכא קתני כו' ואע"ג דאית לי' אורחא לירושלים כו' . פי' לדבריהם דע"כ צריך לאוקמ' הברייתא כשמלכיות מקפידות ובחשי ואי משכחי קפדי דאי לא בחשי רק מקפידות מ"מ קשה למה לא מחללין על מעות של כאן והן בבבל דהלא מצי ממטי להו לירושלים ולהוציאם שם אלא ע"כ מיירי דבחשי ואי משכחי קפדי ומש"ה אין מחללים דאינו יכול להביאם לירושלים וא"כ שפיר קאמרו דבלאו ר"נ צריך לאוקמי' ודוק. ובזה מתורץ מה דהקשה מהרש"ל עליהם ע"ע. ותמי' לי על מהרש"ל ז"ל מה ראה על ככה דדקדק כן עליהם אבל מה שיש לתמוה באמת עליהם הוא זה דמנ"ל יימה דאמר הש"ס א"ה קאי על ר"נ דלמא באמת הא דקאמר הש"ס ת"ש אין מחללין כו' קאי על שמואל גופי' ומשני הב"ע כשהמלכיות מקפידות כו' וקאמר א"ה כו' ועל שמואל גופי' קמקש' ונראה ליישב דאם על שמואל גופי' קמקש' למה מקשה מרישא על שמואל ה"ל להקשות מסיפא על רב וכ"ת דלמא באמת על תרווייהו קמקש' לשמואל מרישא ולרב מסיפא זה אינו חדא דא"כ לישנא דא"ה לא א"ש. ועוד א"כ זולת פלוגתא דרב ושמואל ה"ל להקשות מרישא לסיפא אלא ע"כ על רב ושמואל לא הוה קשה לי' מידי דדלמא במעשר שני שאני רק על ר"נ דחילק בין יש לו אורחא ושאין לו אורחא הוה קשה לי' א"כ מדחזינן דמחללים על מעות של בבל והן בבבל מכש"כ דהל"ל דמחללים על מעות של כאן והן בבבל דהלא לר"נ אליבא דשמואל סבר בדאית לי' אורחא הוה לי' כאלו הי' שם ודוק בכ"ז: