כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף צז.
בתוס' ד"ה ומי אמר רב עבדא כמקרקעי דמי כו' ואם הי' כמקרקעי כו' ומשלם אגרא היכי דקאי לאגרא כו' כמו ספינה כו' הוצרכו לכך משום דהלא לסברת המקשן דלא ידע עדיין דאיירי שלא בשעת מלאכה א"כ מאי ארי' דאמר רב עבדא כמקרקעי דמי הוא דקשה לי' אפי' אי הוה כמטלטלי נמי ה"ל להקשות על מה דאמר התוקף עבדו של חבירו כו' לפי הס"ד דהשתא דאיירי בשעת מלאכה לפי לשון א' דלקמן בספינה הא דעביד' לאגרא כו' לכך כתבו ואם הי' כו' אפי' נחת לי' בתורת גזלנות כו' לומר אבל אם הי' כמטלטלי ונחת לי' בתורת גזלנות לא הוה קשה מידי דבספינה נמי אמרינן אם נחת לי' בתורת גזלנות אפי' עבידא לאגרא פטור לפי לשון בתרא ובכן לא פליגי לישני אהדדי והכי הלכתא ודוק:
בד"ה הלוהו ודר בחצירו כו' צ"ע כו' ודייקא נמי וקשה לי לפי מאי דפירשו דאיירי דוקא בחצירו ומטעם דאוושא מילתא טובא ומדייקי מדקתני חצר ולא קתני כליו ובאמת א"א לומר כן כ"א בדלא קיימא לאגרא דבדקיימא לאגרא ודאי זה וזה שוין דבין כלים ובין חצר אסור מטעם רבית וא"כ מאי משני התם על מילתא דרב נחמן אי ממתני' ה"א ה"מ בחצר דקיימא לאגרא כו' דהלא א"א לומר דה"א דמיירי בדקיימא לאגרא דא"כ למה נקט קצר דוקא הלא אפי' כלים וסוס נמי אסור ודוק:
עוד בזה ק"ק לי על מה שמדייקי' מדקתני חצר ולא כלים דלמא משום הכי נקט חצר דהוה רבותא טפי מכלים דבחצר דלא עבידא לאגרא ניחא לי' לבעל הבית דמיתדר משום דבית' יתיב כו' ואשמעינן דאפ"ה אסור ואתי' כלים במכש"כ ואי הוה נקט כלים לא הוה ידעינן חצר. עוד קשה לי על אותה סוגי' דהתם דמקשה מקמ"ל מתני' היא ולמה לא משני לי' דאי ממתני' ה"א דוקא בהלויני ודר כו' אבל בהלוהו לא לכך אשמעינן ר"נ דבריו וא"ת דלא משני לי' כן משום דעדיין הוה קשה על לשון ב' דר"נ דאמר דוקא בהלויני. גם בזה איכא למימר אפכא דאי ממתני' ה"א אפי' בהלוהו לכך נקט ר"נ הלויני לומר דאינו אסור כ"א בהלויני ובזה י"ל דאין סברא לומר דר"נ לקולא נקט דבריו דמן משמעות לשונו נראה דאת' לאשמעינן חומרא ולא קולא. והנה זאא ראינו שם בב"מ דף ס"ה בתוס' ד"ה ניחא לי' דלא כו' וא"ת בלאו האי טעמא נמי פטור דהא תנן גזל עבדים והזקינו משלם כשעת הגזילה אבל שכר פעולתם לא משלם כו'. וקשה לי מאי קושי' היא זאת דהלא מי אמר טעם זה הלא הוא רב ורב עבדא כמקרקעי ס"ל והא דתנן במתני' משלם כשעת הגזילה אתי' כמ"ד עבדא כמטלטלי דמי. ויש ליישב דהא דאמרו דהא תנן גזל עבדים כו' אבל שכר פעולתם לא משלם הוכחתם באמת היא מדלא קתני נמי דמשלם שכר פעולתם וא"כ מסיפא דקתני בדברי ר"מ או לפי מאי דאפיך רב בדברי רבנן בעבדים אומר הרי שלך לפניך נמי יש להוכיח כן מדקתני אומר לי הרי שלך לפניך ולא קתני דמשלם שכר פעולתם נמי משמע דלא משלם שכר פעולתם אפי' אי עבדא כמקרקעי דמי וא"כ שפיר קמקשי' דהא תנן גזל עבדים והזקינו כו' ובין לר"מ ובין לרבנן מוכח דלא משלם שכר פעולתם ונקטו הרישא וה"ה לסיפא. וא"ת מ"מ מאי מקשי לרב דלמא רב קאתי לאשמעינן טעם של הדבר דלא משלם שכר פעולתם מ"מ קשה להו למה נקט רב התוקף כו' ולא קאמר בקצור הגוזל כי מתני' וע"ז קאי שפיר תירוצם ודוק. ואל תתמה עלי דהוה לי לומר דקשה להו על רב יוסף בר חמא או על רבא ברי' ולא על רב לזה אימר דמ"מ הוה קשה על קושיתם דדלמא רב יוסף בר חמא ורבא ברי' כרב סבירא להו דעבדא כמקרקעי דמי וק"ל: