כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף סג:
בגמרא או אינו אלא לדין ופירש"י או אינו אלא לדין לפרעון דשומר חנם כו' עיין מה שכתב מהרש"ל בזה ופי' דפרוש' דרש"י הי' כמו שכתב בב"מ דף מ"א ובחומש ומהרש"א הקשה על זה וכן הוא בתוס' שנ"ץ דא"כ דשומר חנם ישלם כפל אם טען טענת גנב ונמצא שקרן דהוא גנבו אפי' אם לא נשבע לשקר א"כ לא יכתוב כפל בגנב עצמו וליתי בק"ו מטוען טענת גנב ע"ע ולי לא קשה מידי דהשתא דכתיב כפל בגנב עצמו בלא שבועה פריך שפיר או אינו אלא לדין פי' אפי בלא שבועה ישלם כפל כגנב עצמו אבל אי לא הוה כתיב גנב עצמו הוי אמינא דטוען טענת גנב לא ישלם כפל אלא בשבועה דהא דכתיב ונקרב ב"ה אל האלקים הוו מפרשינן בשבועה והוו ילפינן גנב מני' שלא ישלם כפל אלא בשבועה ודוק:
בתוס' ד"ה ואידך גנב לכדרבי כו' אע"ג דהאי דריש לריבוי' כו' ולי נראה לפרש דהכל מודים דגנב הגנב אתי' למעיטי טענת אבד ממשמועתי' דהגנב משמע המיוחד והא דקאמר הש"ס לכדרבי חיי' בר אבא הכי פירושו דחד קרא דטענת גנב אתי לכדרבי חיי' בר אבא וחוזר ממה דאמר לעיל דאתי למעיטי טענת אבד רק אתי' לרבוי' דמשלם ד' וה' יגנב הגנב אתי' למעוטי טענת אבד ודוק:
בגמ' מה יש לך להביא שה כו' מה יש לך להביא חמור כו' מה יש לך להביא חיים כו' כל הני מה יש לך להביא נראה דהם שאילות ולא תשובות על השאילות ודלא כמשמע מפירש"י ובזה כל אפי' שווים אבל אם נאמר כדמשמע מפירש"י שהם שייכים לתשובות א"כ אינם שווים עם מה יש לך להביא שאייי ב"ח כו' הכתיב בסוף שמעתין ודוק וכן מצאתי ג"כ בספר תורת חיים ע"ע: עוד בגמרא וכ"ת אלו נאמר קאמר כו' ומי מצית אמרת מה הפרט ואיתרבו כל מילי כו' עד תנא אחים קא סמיך לי' כו' לכאורה יש לדקדק דלמא לעולם אלו נאמר קאמר אלו נאמר שור וגניבה כו' מאי אמרת א"כ נעשה הכלל מוסיף על הפרט דלמא תנא אחמור או אשה או אחיי' קא סמיך דכתיב בותרי' והוי פרט וכלל ופרט דנידון ג"כ כעין הפרט כדאיתא בנזיר דף ל"ה ע"א והכי קא מקשה יאמר שור קודם גניבה ויכתוב עוד פרט אחד בתרי' או חמור או שה אי חיי' והכל בכלל דהיינו כעין הפרט וי"ל דמ"מ בדבריו האחרונים לא אתי' על נכון ודוק:
עוד קשה לי נימא דתנא דבי' חזקי' הכי קאמר יאמר שור וגניבה דהיינו כמסקנא דש"ס שדי שור לחוד בין המצא תמצא ולא יכתוב כל שארי פרטי והכל בכלל והשיב התנא לנפשי' אילו כן כו' והדר קאמר יאמר שור ושה לחוד ונשדי בין המצא תמצא והכל בכלל והשיב אילו כך והדר קאמר יאמר כו' והדר קאמר אילו כך כו' לכך נאמר חיים נמי דלא נטעה ותנא דבי' חזקי' לפרושי קאתי למה לן כל הני פרטי כשאלה שלישי' של רא"ש מלוניל והכל יבא א"כ על נכון ואל תשיבני דהא ע"כ סבר שני כללות הסמוכים ברבוי ומעוטי דרשינן להו דאי בכללא ופרט' א"כ שה ל"ל וא"כ למה נקט התנא לישני' דכלל ופרט ואמר מה הפרט אי מהא לא איירי דלמא ה"ק אי לא הוה כתיב רק חד פרט דהיינו שור או שור ושה וחמודי הוה דרשינן להו בכלל ופרט כבני מערבא אבל עתה דכתיב חיים נמי ע"כ צ"ל דכל ב' כללות הסמוכים נדרוש בריבוי ומעוטי דאל"כ שה ל"ל ומהכא שמעינן בכל דוכתא ודוק ויש ליישב דא"כ למה אמר התנא יאמר שור וגניבה תיבת וגניבה למה הוצרך למימר ודוק:
עוד קשה לי דלמא לעולם אימא לך אלו נאמר שור וגניבה ומאי אמרת א"כ היה פרט וכלל ונעשה הכלל מוסיף על הפרט דלמא אאם המצא תמצא סמך ואי הוה כתיב שור קודם גניבה הוה כתיב בין שני כנלים באמת דהיינו בין תמצא ובין גניבה כדאמר רא"ש מלוניל ושפיר הוה דרשינן כעין הפרט ודוק כי נ"ל שהיא קושי' אלימתא:
עוד קשה לי לפי המסקנא והאמת לא יאמר אלא תמצא ולא המצא ושפיר הוה שדינן כל הני פרטי בין תמצא וגניבה כרא"ש מלוניל אין לומר ולתרץ דאי לא הוה כתיב המצא לא הוה שדינן כל הפרטי' בין תמצא לגניבה אלא ה"א דחיים הוא כלל והפרטי' באים למעט עופות טמאים אבל עתה דכתיב המצא תמצא ידעינן שפיר דנשדי הפרטי' בין המצא תמצא ולא נדרש כלל ופרט וכלל עם גניבה וחיי' דא"כ המצא ל"ל דא"כ קשה נימא דתנא דבי' חזקי' הכי נמי קאמר יאמר שור וגניבה ולא המצא אלא תמצא לחודא ונשדי שור בין תמצא לגניבה כרא"ש מלוניל והכל בכלל והשי' אלו כך הייתי אומר כו' פי' דלא הוה ידעינן דנשדי בין תמצא לגניבה אלא היינו דורשים בכלל ופרט עם גניבה חיים כדכתיב הדר קאמר מה יש לך להביא כו' וא"כ יאמר שור ושה וא"כ ע"כ הוה ידעינן דנשדי בין תמצא וגניבה דאי כדכתיב בין גניבה וחיי' שני פרטי שור ושה ל"ל אבל אם נשדי אותם בין תמצא וגניבה דרשינן להו ברבוי ומיעט ורבוי ונתרבה הכל בחד פרט ואתי' שה למעט קרקעות כדלבסוף והשי' אילו כך הייתי אומר כו' כלומר אי לא הוה כתיב המצא והוי כתיב שור ושה לא הוו ידעינן דנשדי אותם בין תמצא וגניבה אלא הוו דרשינן להו עם גניבה וחיים והוו ממעטינן כל דאינו קדוש בבכורה והדר קאמר יאמר שור שה וחמור ושפיר הוו ידעינן דנשדי אותם בין תמצא לגניבה דאל"כ אלא כדכתיב עם גניבה וחיים חמור ל"ל והשיב לו אילו כך הייתי אומר מה כו' כלומר דמ"מ הוה דרשינן להו עם גניבה וחיים והוי ממעטינן כל דלאו ב"ח והדר קאמר כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור כלומר ע"כ הוה ידעינן דנשדי אותם בין תמצא וגניבה ואתי' פרטי היתירי' למעט כל אחד דבר אחד כדבמסקנא דאל"כ אלא נדרוש אותם כדכתיבי כל הני פרטי ל"ל לא יכתוב אלא חיים וידעינן נמי דדוקא ב"ח אלא ע"כ דנשדי אותם בין תמצא לגניבה וא"כ המצא ל"ל ואתי שפיר הכל על נכון בלי דוחק כלל. ולא תאמר א"כ שפיר קא קשי' לי' ומאי תשובה יש בדבר זה אינו דנמצא גם תשובה לקושיתו דאי לא היי כתיב המצא הוי אמינא דלעולם נדרש הפרטי כדכתיבי דהיינו עם גניבה וחיים בכלל ופרט ואתי' למעיטי עופות טמאים ומתחלה לא אסיק אדעתי' פרכא דטומאה משום שסבר שאין לנו לתלות זה הדבר בצד הטומאה כיון שטומאה חלוקה יותר מדאי כדאי' בתוס' אבל עתה שאין לו טעם אחויי מחלק ביניהם ודוק היטב בעיון דק. ואפשר לומר לפי האמת והמסקנא צריכנא להמצ' לילפית' אחר' וכדמסיק הש"ס ואין לי אלא ידו גגו חצירו כו' ודוק. ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא דרבא מפרש באמת כך דברי התנא דבי' חזקי' והא דקאמר תנא אחיים קא סמיך וכלל ופרט וכלל קאמר לי' הכי פירושו דבתשובותיו סמיך לי' אחיים וכלל ופרט וכלל קאמר לי' כלומר דבכל תשובותיו קאמר אילו כך כו' דהיינו אי לא הוי כתיב המצא לא הוה שדינן הפרטי בין תמצא וגניבה רק דהוה דרשינן להו בכלל ופרט עם גניבה וחיים ודוק:
בתוס' ד"ה כשהוא אומר שה אע"ג דחמור כתיב כו' משום דהכי מסיק מילתה שפיר פי' לפירושם דאי הוה נקט חמור ברישא ע"כ הכי הוי צריך למימר אילו הוי כתיב שור הייתי אומר מה הפרט קרב לגבי מזבח לכך קאמר חמור להורות דאפי' דבר שאינו קרב לגבי מזבח כמו חמור ואי הוה כתיב שור וחמור ה"א דוקא דבר שמטמא במגע ובמשא לכך נאמר שה וא"כ לא הוה התחלת דבריו באם אינו ענין וסוף דבריו הוי באם אינו ענין אבל עתה כל דבריו המה באם אינו ענין כדקאמר מה יש לך להביא ודוק:
בתוס' ד"ה ואמר שור וגניבה וחיים כו' שאל הר"ר אשר מלוניל כו' והשיב לו ר"י כיון דלא מסיק כו' והואיל וכן הוא אית לן למימר כו' או נפרש כו' ולהכי קאמר והכל בכלל דאם לא בא לרבות כו' צ"ל דתרתי מילי קאמר בראשונ' הוכיח דתיבת חיים משמעותי' אינו חיים ממש משום דא"כ הוה מרבינן מכעין הפרט כדמשמע מכלל עצמו וזה אינו מן הסברא דבכל מקים הכעין הפרט ממעט ממשמעות הכלל ואח"כ הוכיח דמרבינן הכא מכעין הפרט יותר מבשאר מקים וגם ואם הי' כתיב תחת תיבת חיים כלל אחר כמו גניבה משום דאל"כ אלא מרבינן מכעין הפרט ב"ח לא לכתוב כל הני פרטי דאם לא היו נכתבו לא היינו מפקינן תיבת חיים ממשמעותי' אלא הוה משמע חיים ממש אלא ע"כ מדכתיבו כל הני פרטי מרבינן כל דבר אפי' דלאו ב"ח זה נ"ל ודלא כמו דמשמע מר"מ מלובלין ודוק: