אור ברסלב
כוס הישועות בבא קמא › דף סג.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא קמא · דף סג.

דף סב.

בגמרא א"כ נכתוב רחמנא חד פרטא לשון א"כ לכאורה קשה הלא גם לפי מאי דקס"ד דידי' נמי קשה לכתוב חד פרטא דהיינו שלמה ואפשר לומר דקס"ד דאי היה כתיב שלמה לחוד ה"א שאין ב"ח דווקא ולא כדכתבו תוס' דמשום דהוו ב"ח לא גרוע ואל תקשה א"כ מנ"ל למימר דדרשינן כל חדא פרטא באפי נפשי' עי' מה שאכתוב בזה ודוק. אבל באמת יש להוכיח דבריהם דמשום דהוו ב"ח לא גריע דהרי בב"מ דרשינן כלל ופרט מכסף וכלים ואמרינן מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון ומרבינ' כל דבר המטלטל וגופו ממון אף ב"ח והלא שם לא כתוב אלא כסף וכלים דלא הוי ב"ח אלא ודאי משום דהוי ב"ח כו' ומשם הוכיח המקשן דבריו ואמר דהא כל חד וחד כי' דאל"ה לא לכתוב אלא שלמה לחודי' ודוק:

עוד שם והא גבי מעשר דכתיב כו' דתני' ונתת הכסף כו' בבקר ובצאן וביין ובשכר כו' יש להקשות לימא נמי התם דלא נרבי אלא דבר הקרב על גבי מזבח כעין הפרט וכך הקשו התוס' לעיל דף נ"ד ד"ה קרב כו' על הענקה עי' שם ואפשר לומר דא"כ כל הני פרטי ל"ל. אבל קשה דהלא בעירובין פרק בכל מערבין דף כ"ז דריש להו בן בג בג לכל חד וחד בבקר מלמד שלוקחין בקר ע"ג עורו כו' ואל תאמר דמ"מ תיבת בבקר הוא מיותר כדאמר ר' יוחנן שם ובא לרבות אפי' דבר שאינו קרב ע"ג המזבח א"כ ק' על ר' יוחנן דהתם דאמר מאן דמתרגם לי בבקר אליבא דבן בג בג מובילנא לי' מנא לבי מסותי' הלא לפי דברינו צריך וצריך ובאמת קושי' זאת אלימתא היא בעיני ודוק:

עוד בגמרא דא"כ לכתיב רחמנא .להני פרטי גבי היאך כו' על כל דבר פשע ל"ל כו' (ופירש"י לכתבנהו להני כו' דהא בקרא קמא נמי כפילח כתיב כו') רצה בזה לתרץ דהלא אי הוה כתיב לעיל לא הוה דרשינן לי' לענין כפל אלא לשבועה לכך כתב והא בקרא קמא נמי כפילא כתיב כו' ולא סביר לי' כדפירשו תוס' דכפל ושבועה הכל אחד מדקאמר לכתבנהו להנהו פרטי התם כו' ודוק אבל קשה א"כ דהלא בקרא קמא איירי בגנב עצמו ולא הוו ידעינן בטוען טענת גנב דלא ילפינן מהדדי בשלמא לתוס' ניחא דאם ידעינן גבי שבועה ידעינן נמי גבי כפל. ואפשר לומר דאתי' אליבא דמ"ד דסביר דקרא קמא איירי נמי בטוען טענת גנב. אבל קשה א"כ מזה הוה סייעתא לר' יוחנן לעיל דלקמן קאמר הש"ס למ"ד תרוייהו בטוען טענת גנב כו' גנב הגנב מאי דריש בי' מבעי לי לכדר"ח ב"א אמר ר"י כו' ודוק ואפשר לומר דמ"מ לא הוה סייעת' דאפשר לומר כתירוץ הראשון דכל הוה ריבוי בכל הוה כלל ותירוץ שני אתי' אליבא דמ"ד תרווייהו בטוען טענת גנב וק"ל:

בתוס' ד"ה דהא כל חד כו' וא"ת והא לקמן כו' וי"ל כיון דכתוב על אכל פרטא כו' ש"מ למדרש כל חדא פרטא באפי נפשי' וקשה לי דע"כ זה אינו דא"כ אף אני אימר ומותיב על אורייתא לפי המסקנא והאמת לשתוק קרא מעל כל דבר פשע ולכתיב לכל הני פרטי גבי היאך כלל ופרט מאי אמרת דהוה דרשינן להו לכל פרט באפי' נפשי' לא לכתוב על אכל פרט וא"כ דרשינן להו באחת אלא ע"כ דזה אינו דאף דלא נכתוב על אכל פרט דדרשינן להו לכל פרט באפי' נפשי' והדר קושין לדוכתא גבי מעש' נמי ודוק. ומאי דכתבו עוד א"נ ע"כ אית לן למדרש כל חד כו' דאל"ה לכתוב שלמה לחידי' ותו לא דמשלמה אתי כל מילי כו' גם זה אינו לפי פירש"י דפי' דדבר שאיני מסוים הוה דבר שאין בו סימן וא"כ אכתי נימא מנא לך למדרש כל חד פרט כו' משום דא"כ לכתוב שלמה לחוד דלמא התורה באה לרבות אפילו דבר שאין בו סימן ואי הוה כתיב שלמה לחוד ה"א דוקא דבר שיש בו סימן כשלמה שיש בו סימנין כדפירש"י למטה לכך כתיב נמי שור דהוה דבר שאין בו סימן כדכתב רש"י לקמן דף ס"ד ע"ב ד"ה אלא לאתיי' כו' דכמה בהמות אין בהם סי' בשלמא לפי' התוס' דפירשו דבר שאינו מסוי' הו' חצי רימון ואגוז לפי פי' הב' ולפי פי' הראשון הוי דבר מסויס דבר דבמדה ובמשקל א"כ שור וחמור וכסף וכלים הוה נמי דבר מסוים (ודלא כמו שהבין מהרש"א בד"ה דלמה לי' למהדר ע"ע) לא קשה מידי דמוכח דדרשי כל חד פרט כו' דאל"כ לכתוב שלמה לחוד מאי אמרת דה"א דבר מסוים דווקא לכך כתב שור כו' הלא שור הוי נמי דבר מסוים וא"כ לא מצי לרבות מאי דלית לי' בנפשי' (ואל תקשה הלא הש"ס נמי קאמר הכי אי כתב רחמנא חמור ה"א קדוש בבכורה כו' לכך כתב שור ובאם איני ענין לו תנהו לשאינו כו אף אט אומר שאני התם דכבר אמר דדרשינן לכל חד פרט באפי נפשי' משא"כ כאן דעדיין לאו מיליף הוא דדרשינן לכל פרט כו' ודרשינן לי' ככל כלל ופרט וכלל כעין הפרט כדלעיל דאמר יצא קרקעות כו' ולא אמרינן דנרבה קרקעות מדכתיב כל הני פרטי) משא"כ לרש"י קשה ואפשר לומר לרש"י דהמקשן כבר ידע דיש עוד כלל ופרט וכלל דכסף וכלים וא"כ ק' נ"ל עוד כלל ופרט אלא ע"כ דבא להראות למדרש לכל פרט באפי נפשי' ולמעט עופות ודוק. (ודע דלקמן דף ס"ד ע"ב משמע דלא ממעטינן דבר שאינו מסוים אלא מפרטי יתירי דקאמר ותו שדי חמור בין המצא תמצא לאתויי דבר מסוים וגירסת תו' למעוטי דבר שאינו מסוים ועתה דוק):

גם לפי' התוס' דדבר מסוי' הוי דבר שבמדה כו' או דבר שלם לאפוקי חצי רימון א"כ ק' על הש"ס דלעיל דקאמר אף כל דבר המטלטל כו' ולא קאמר יצא דבר שאינו מסוים בשלמא לרש"י לא קשה דאף דשלמה הוה דבר שיש בו סי' מ"מ שור כו' הוה דבר שאין בו סי' ודרשינן כעין הפרט וכולהו פרטי כאחת לפי הקס"ד השתא ודוק:

עוד קשה לי לפי האמת לא לכתוב רחמנא על כל דבר פשע וגם כל פרטי דשור כו' רק שלמה לחוד לכתוב בקרא קמא אצל כסף וכלים מאי אמרת דלא הוה ידעינן דרשה דמה כסף שני' זה אינו דא"כ לא לכתוב אלא שלמה לחוד דע"כ צריך לומר הכי בש"ס נמי דאמר ואס"ד האי על כל כו' נכתוב רחמנא להני פרטי גבי היאך כלל ופרט כו' ודוק:

בתוס' בד"ה דבר שאין מסיי' פ"ה דבר שאין לבעלים סימן בו וקשה מה לי יש בו סימן מה לי אין בו סימן לדבריהם אזלי דאם תמעטם מכפל תמעטם נמי משבועה וזה לא מצינו מעולם דלא משביעינן אלא על דבר שיש בו סימן אבל רש"י סבירא לי' דלא נמעט אלא מכפל ודוק:

בד"ה אלא כל ריבויא כו' ולפי שדרשה זו שגורה בתלמוד נקט בענין זה לכאורה יש לדקדק דא"כ מאי ראה דגבי מעשר דרשינן בכלל ופרט דלמא נקט לשנא דכלל ופרט לפי ששגורה בתלמוד ואפשר לומר דא"כ מאי קאמר מה הפרט מפורש פרי מפרי וגדולי קרקע אף כל פרי מפרי וגדולי קרקע וקים ליה להתלמוד דיש יותר מן ד' דברים שאינם פרי מפרי וגדולי קרקע דלא אפכר למימר דנמעטם מארבע פרטי דכתיבי גבי מעשר ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה