אור ברסלב
כוס הישועות בבא קמא › דף סב.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא קמא · דף סב.

דף סא:

ברש"י ד"ה פשעה בו כו' השומרים ואבד הס"ד ואח"כ מתחיל ד"ה בדרבא מתניתו לה כו' כצ"ל ואיזה מפרשים לא שמו על לבם הג"ה זאת לכך כתבו מה שכתבו:

בגמ' הכא במאי עסקינן דקא טעין מרגניתא כו' רש"ל מוחק ב' תיבות והכי מוכח בתוס' ד"ה מי מנחי כו' ודוק:

בתוס' ד"ה מה בין גזלן כו' לא יהיב דמי ובמציאות חש"ו כו' כצ"ל: בתוס' ד"ה חמסן יהי' דמי כו' רוצה אני כדמפרש אבל כצ"ל:

עוד בא"ד וי"ל דמ"מ בגזלן דאורייתא אין להוכיח כו' כצ"ל:

מרובה, פרק ז'. בתוס' ד"ה מי קתני אין בין כו' משמע הכא היכא דתני אין בין לא שייך למימר תנא ושייר והקשה כו' הא דקאמרו משמע משום דאיני מוכח לפי מאי דכתבו אחר דבור זה ועוד יש מפרשים דאין לחוש הכא אם אינו משייר כ"א דבר א' כיון דלא נחת למניינא כו' א"כ אפשר לומר דלעולם היכא דתני אין בין שייך למימר תנא ושייר והא דקאמר מי קתני אין בין כו' אין פירושו שאי הוה תני אין כו' ליכא למימר תנא ושייר אלא דהענין כך הוא דהא דקאמר לימא מסייע הוה ס"ד שפיר דאיכא למימר תנא ישייר רק דהוה קשה לי' מאי שייר דהאי שייר לכך בא המתרץ לומר מי קתני אין בין דאי הוה קתנ' אין בין הוה נחת למניינא א"כ היה ודאי סייעתא לר"י דאל"כ מאי שייר דהאי שייר מרובה קתני וא"כ לא נחת למניי' א"כ לעילם אימא לך דשייר הא דר"י ואין לחוש אם אינו משייר אלא חדא וק"ל לכך קאמרו משמע כו' דהיינו למאן דלית לי' סברת עוד יש מפרשים:

עוד שם והקשה הר"י מאורלינש כו' אין בין נדרים לנדבות כו' וי"ל דהתם לא בא כו' וכן אין בין שבת ליוה"כ כו' וכן אין בין יו"ט לשבת כו' הא דהקשו ממתני' דאין בין נדרים לנדבות שהיא אחרונה ומביאין ראי' משתי משניות הקדומים ולא הקשו מאותן משניות עצמן משום דשם הוא פשוט תירוצם דודאי באין בין שבת ליוה"כ לא איירי אלא בחיוב שבשניהם וכן במתני' דאין בין שבת ליו"ט לא איירי אלא באיסור שבשניהם אבל במתני' דנדרום ונדבות לא הוה פשוט כ"כ משום דאיכא למימר ולהקשות דהא לא בא מן המעשר הוה נמי חיוב הבאה משום דאם הביא מן מעשר לא יצא ידי חובתו וחייב להביא עוד קרבן נדרו לכך הקשו מאותה מתני' ותירצו דמ"מ לא איירי מחיוב הבאה כ"כ כמו באחריות ועי' בדבריהם שם מגילה כי שם מפורש יותר תירוצם ובזה א"ש מאי דקאמרו ועוד י"ל דהך משנה דמגילה כו' דלכאו' קשה הלא מכל מקום לא יתורץ בזה הני תרי משניות הקדומים אבל לפי מאי שכתבתי א"ש דודאי שם ניחא בתירוצם דלעיל משא"כ במתני' דנדרים ונדבות לא ניחא להו בכך לכך קאמרו ועוד י"ל כו' ודוק: בתוס' ד"ה מרובה קתני תנא ושייר לשון ראשון כו' וא"ת מאי שייר דהאי שייר כי' שיעור דבריהם כך הוא ולשון ראשון דמייתי כו' דסבר ההיא לשנא כו' אין לומר שייר כו' וא"ת דלמא לעולם אימא לך דלא הוה ס"ד דאין לומר שייר במרובה כמו באין בין והא דרצה להביא סייעתא לר"י משום דהוה קשה לי' א"כ מאי שייר דהאי שייר וי"ל דזה אינו דשייר נמי טענת גנב באבידה כו' וק"ל:

עוד בא"ד ועוד שמשייר שותף שגנב מחבירו ושותפין שגנבו כו' הא דהביאו תרי מילי דשייר ובחד הוה די לכאורה משום דאל"ה הוה סברא למימר לא די דלא הוה סייעתא לר"י אלא דהוה נמי תיובתא משום דע"כ שייר טענת גנב בפקדון דמשלם כפל ולא ד' וה' דאל"כ הלא שייר שותף שגנב וא"כ קשה מאי שייר דהאי שייר לכך כתבו דשייר תרי מילי שותף שגנב ושותפין שגנבו ממילא אפשר לומר דלא שייר הא דר"י וק"ל:

בתוס' ד"ה יצא קרקעות וא"ת כו' וי"ל דאצטריך להיכא דנשבע ע"י גלגול כו' ומיהו לפי מאי דמסקינן כו' וס"ל דכפל ושבועה הכל א' ניחא כו' הא דהוצרכו לשני תירוצים משום דעל תירוץ הראשון קשה לפי המסקנא דמיותר מקרא בתורה למעט קרקעות ושטרות ועבדים וא"כ קשה דבקדושין מצרכינן קרא לגלגול שבועה מן התורה ל"ל קרא תיפוק לי' דמוכח דמגלגלן דאי לאו הכי ל"ל קרא למעט קרקעות ושטרות מכפל תיפוק לי' דאין בהם שבועה לכך קאמרו ומיהו לפי המסקנא כו' א"ש גם תירוץ השני אפשר לדקדק עליו דע"כ המקשן לא ידע בכל אלה דהאי כל ריבוי הוא מדלא כתיב הני פרטי גבי כסף וכלים וס"ל דכפל ושבועה הכל א' כו' דא"כ מאי מקשה אי מה הפרט כו' וק"ל. ובזה א"ש על מאי דכתבו בדף ס"ג בתוס' ד"ה רעהו אמר רחמנא כו' תימא לר"י ומאי אצטריך רעהו כו' ולמסקנא דנפיק כו' דלכאורה קשה הלא כבר כתבו גם לעיל תירוץ הלז בקרקעות ומאי האי דתמי' לי' עתה ולעיל כתבו בלשון וא"ת דבכל מקום לא הוה קושי' אלימתא כלישנא דתימא אבל לפי מאי דכתבתי א"ש דשיעור דבריהם הוא כך תימא לר"י ומאי אצטריך רעהו כו' ולמסקנא כו' א"ש אבל א"כ קשה על המקשן ועל מאי דקס"ד השתא ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה