כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף נז:
בתוס' ד"ה ואיבעית אימא כו' עד והתם יתיישב טפי כו' ושמא אגב כו' וטפי ניחא לי לומר אגב דהוצרך לומר לעיל כן דף מ"ה ע"ש אמר נמי הכא כן וק"ל:
בתוס' ד"ה לא אם אמרת בש"ח כו' נראה דקאי אהא כו' קסבר האי תנא כפילא בשבועה עדיפא מקרנא בלא שבועה ותימא להאי תנא מנלן דפרק ראשון כו' האי ותימא מקושר עם הקודם דאל"ה ה"א דש"ס רצה ללמוד איזה קולא בש"ש מש"ח וקאמר לא אם אמרת בש"ח שכן משלם תשלומי כפל כלומר וא"כ פטור מקרן תאמר בש"ש כו' וא"כ חייב בקרן וא"כ קושיתם לא הוה קשה כאן משא"כ השתא דקאמרו דרצה ללמוד שליחות יד מש"ח דהוה חומרא וק"ל והכחת' דע"כ א"א לומר דרצה לילף קולא מש"ח דא"כ למה נקט החיוב דהיינו שכן משלם הפטור הוה לי' למנקט והכי הול"ל מה לש"ח שכן אינו משלם קרן בגניבה וק"ל ובעיקר קושיתם אפשר לומר דודאי אי לא הוה כתיב שליחות יד בפ' שניי' ה"א דפ' ראשונה ודאי איירי בש"ש דהרי חייב בשליחות יד וא"כ ע"כ כפילא עדיף מקרנא בלא שבועה משא"כ השתא דכתיב בפ' שניי' נמי שליחות יד סבירא לי' לר' יוחנן נמי דקרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה כסברת כ"ע ודוק:
בד"ה נמצא ש"ש משלם תשלומי כפל כו' וא"ת אכתי נמצא ש"ש כו' בטוען ט"ג בבעלי' ושמא אין שייך כפל בטט"ג בענין זה כו' גם בזה קשה למה משני הש"ס מי סברת כר"י דלמא כר"מ הוה לי' לשנויי דאיירי בטוען טענת גנב בבעלי' דאף דלא שייך כפל בטוען טענת גנב בענין זה דהיינו דלשלם הוא כפל אם נמצא דהוא עצמו גנבו מ"מ אם נמצא הגנב הגנב עצמו מחויב לשלם כפל לשוכר ודוק ועיין מה שכתבתי בקושיתי למעלה בתוס' ד"ה כגון שטענו ובאותו ישוב מיושב אף זה קצת וגם דנוכל לומר בזה דאינו קושי' כלל דא"כ למה נקט שוכר אפי' בשואל הוה לי' למנקט וק"ל: