כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף נו:
בתוס' ד"ה פשיטא כיון דאפקוה כו' בהוציאה לגוזלה איירי כו' דאו לאו הכי למה נקט מתני' לסטים וק"ל לפי זה אתי נמי שפיר מה דאמר רב מתנה אמר רב המעמיד בהמת חבירו דלכאורה הוה קשה מקמ"ל הלא מתני' היא ודוק. ובזה מקושר נמי וא"ת דבתרי' וק"ל:
עוד באותו דבור וא"נ דמתחייבי לפי שאינן יכולים כו' דמשתלם מגופו דבשן ורגל איירי מתני' ויש כאן השבה מעלי' כו' ק"ק לפי זה מנא לי' לרבה לדייק ממתני' דלא נקט שור ונקט צאן דהתורה מיעט בשמירתן דלמא משום הכי נקט צאן דאיירי בשן ורגל לרבותא בליסטים דבשור הוה פשוט דהלא אינן יכולים לקיים בה מצות השבה אבל בצאן ה"א דיכולים לקיים השבה אינן חייבים קמ"ל מתני' דאף אשן ורגל חייבים ודוק:
בתוס' ד"ה בההי' הנאה כו' עד דע"כ לרבה אפי' לר"ע ש"ח הוי כו' א"ל לפי"ז הא כתבו לעיל מחוורא דלא כר"א אזיל אליבא דרבה וא"כ כר"ע נמי לא אתי' דמתני' תנן ש"ש ע"ש בתוס' דמישבי לזה שדינו כש"ש וטעמא דר"ע דאבד מעותיו משום דשמואל אבד המשכון וכו' דהוי כאלו פרשו לו אם תאבד המשכון תאבד מעותיך. רק ק"ק לי למה מוקי לר"ו פלוגתיי' בצריך למשכון אם מצוה קעביד או לא יאמר ודאי לאו מצוה קעביד לכ"ע ורבה נמי אפשר דס"ל הכי ופליגי כמו שפליגי לרבה אליבא דשמואל. ויש ליישב עי' ברש"א בב"מ. ועי' מה שכתבתי שם:
בתוס' ד"ה לעולם הוא חייב כו' סיפא דברייתא לעיל כו' ולהכי דייק מינה כו' ובזה א"ש דדייק מתיבת לעולם לאו אפי' לביתו כו' דאי לאו הכי הוה אפשר לומר דתיבת לעולם אתי להראות דחייבו א"כ אף בגניבה ואבידה אבל השתא דהוה סיפא דברייתא לא צריכנא לזה וא"כ ע"כ אתי להראות אפי' לביתו וק"ל:
בד"ה אמר לי' מודינא לך בב"ח כו' וכגון שנגנבה באותו ענין שנגרי ברייתא גרמו לה להגנב כו' א"כ הך סיפא אאבידה דווקא קאי כו' אבל לענין גניבה פטור שאין גורמי' לה להגנב כו'. ובזה א"ש מה דהוה קשה לכאו' בגמ' מה דהקשה רבה לר"י השב אין לי כו' אלא פשיטא לגניבה שאינה משתמרת כו' הלא ע"כ הקרא איירי נמי בב"ח ובב"ח מודה רבה דצריך שמירה מעולה אחר שנקטו לה ניגרא ברייתא ודוק:
בתוס' ד"ה כגון שטענו טענת ליסטים מזוין ותימה כו' אך בההוא ק"ו דאין עלי' תשובה קשה דבפ' השואל כו' קשה לי הלא בשמעתין נמי יש להוכיח דש"ש חייב אפי' בגניבת אונס מהא דקאמר לימא מסייע ליה השוכר פרה כו' היכי דמי כגון דקא טעין טענת לסטים מזוין כו' ואי אמרת דש"ש פטור בגניבת אונס לשני דאי בעי פטר נפשי' בטענת גניבת אונס ואל תשיבני שבאם ש"ש פטור בגניבת אונס שואל נמי פטור בגניבת אונס כי מהיכא תיתא דהלא כל עצמו לא נלמד דחייב בגניבה אלא מק"ו מש"ש או מויו דוכי ישאל מוסיף כו' וא"כ דיו כו' וא"כ ע"כ דלא איירי בגניבת אונס דא"כ למה נקט שוכר הוה לי' לנקוט אפי' שואל דהוה רבותא טפי אבל אי איירי בלסטים מזוין א"ש דנקט שוכר דשואל חייב בלסטים מזוין מלימוד דתיבת או לרבות השבוי' ולא כהרש"א בב"מ ע"ש בתוס' ד"ה אמר שמואל כספים כו' אבל כל זה אינו דאף אם תאמר דש"ש פטור בגניבת אונס שואל חייב בי' ועי' בב"מ בתוס' ד"ה אמר שמואל כספי' כו' דף מ"ב וא"כ קשה דע"כ מוכח דש"ש חייב אפי' בגניבת אונס דאל"ה למה משני מי סברת כר"י דלמא כר"מ דהוה שלא אליבא דהלכתא לשני דאיירי בטוען גניבת אונס ודוק. ואפשר לומר דלכך קאמר לימא דמסיי' ידע נמי דאפשר למיקם בגניבת אונס וקאמר סברוה כר' יהודא כלומר דסברוה דודאי אתי' כר"י אליבא דהלכתא ולהכי משני לי' מי סברת כר"י דלמא כר"מ דאפי' מה דהוי ודאי לך אינו מוכח דאפשר לומר דאתי' כר"מ וא"כ לא קשה לשני לי' בטענת גנב באונס דזה לא הוה חידוש דגם המסיי' ידע זה ולכך קאמר לימא וק"ל: