כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף נה.
בתוס' ד"ה המרביע שני מינים ר"י ב"י הי' מגי' המנהיג שני מינים כו' ובזה מתורץ נמי על דלא תני במתני' בכלאים וכן חי' ועוף ודגים כו' משום דא"א להרביע וא"כ לא הוה דומי' דחי' ועוף ולכך לא נקט לי' ואפי' למאי דקאמר דא"צ להגי' א"ש דלא נקט דגים משום דהוה בכלל חי' דהלא בחיו' הים דוקא איירי וק"ל:
בד"ה למינהו מיבשה וא"ת כו' דבאלו טריפות משמע דאי הוה כתיב למינהו בצווי של דשאי' אסור להרכיב שני דשאין זה בזה כו' ואין להקשות דלמא התם נמי אי הוה כתיב למינהו הוה ילפינן מכח ג"ש ולא דתיבת למינהו משמע איסור כלאים זה אינו דא"כ השתא נמי דלא כתיב למינהו בצווי מ"מ כתיב למינהו בעשיי' ונילף נמי ג"ש. עוד שם וי"ל דלמינהו לחודי' כו' דדריש שמואל חוקה שחקקתי לך כבר כו' במעשה בראשית כו' אבל מלמינהו דים לחודי' ליכא למילף מני' דגים ע"כ פי' אבל בג"ש נילף ים מיבשה מה התם תיבת למינהו הוה צווי על כלאים דולפינן מחוקותי דהוה צווי אף למינהו דים הוה צווי על הכלאים משא"כ למינהו דכתיב בדשאי' בעשיי' א"א למילף דהוי צווי דהלא לא כתיב בצווי רק בעשיי' וליכא למילף יותר רק דתיבת למינהו הוה משמעותי' כלאים והאמת כן הוא רק לא היו מצווים על ככה ובזה מקושר שפיר וא"ת דבתר הכי עיין וק"ל:
עוד שם וא"ת ל"ל למילף כלאים גם זה מקושר שפיר בתירוץ דלפניו דאי לאו התירוץ לא הוה קש' מידי דדלמא סוגי' דלעיל אזלא לרבנן וסוגי' דהכא אליבא דר"א וק"ל:
בתוס' ד"ה הנהיג בעיזא כו' ועי"ל כי היכי דילפינן כו' ובזה מתורץ נמי מה דהקשו לעיל וא"ת ל"ל למילף כלאים דהרבעת בהמתך וק"ל אלא דאפשר לומר דמ"מ ל"ל. לש"ס למילף משם אבל בתירה איני מיותר באמת וק"ל:
הכונס, פרק ו'. ע"ב בגמ' אמר רבה מתני' נמי דיקא כו' מכדי בשור כו' לא משום דהתורה מיעט בשמירתה כו' קשה לי דלמא הא דנקט צאן ולא שור משום דאפי' תימא דהוי לי' לכתוב שור המועד כדי שלא נטעה דאף בתם איירי מ"מ לא הוה א"ש הא דקאמר ונעל בפני' כראוי פטור משמע דפטור לגמרי ולרבי יהודה אף דסבירא לי' דמועד סגי לי' בשמיר' פחותה מ"מ צד תמות במקומה עומדת וחייב אצד תמות לרב אדא בר אהבא לעיל בפ' שור שנגח ד' וה' דף מ"ה ע"ב ודוחק לומר דרבה דמדיוק ממתני' הכא סבירא ליה כרב דפליג על רב אדא דמ"מ מלת דיקא לא א"ש דדלמא רבי מני לא סביר כרב:
ואפשר לומר דלכאורה יש לדייק גם במלת לאו השני שהגי' מהרש"ל בש"ס ובספרים ישינים אינו וגם מה שאמר עוד משום דכאן קרן כו' וקמ"ל דשן ורגל דמועדין הוא כו' כ"ז מיותר לכאורה אלא נראה דמן לאו השני עד דמועדין הוא הוא תשובת סתמא דתלמודא לרבה וקאמר דדיוקא דידי' לאו כלום הוא דלהכי קאמר צאן משום דקרן לא כתיב בי' ושן ורגל כתיב בי' דמועדין מתחלתן הן ולכך פטור לגמרי ועי' בספר תורת חיים דמשמע לי' נמי דש"ס השיב על דברי רבה מן לאו השני עד לבסוף אבל מ"מ דבריו רחוקי' מדברי ואינן נראה בעיני:
בתוס' ד"ה הכונס כו' אלא אגב דתנא כו" עי' בלחם אבירים מה שהקשה על דבריהם ומה שהשיב כי דבריו נכוחי':
עוד הקשה בתירוצם השני דבור ראוי לשנות קודם שישנה דיני שמירה א"כ מתני' דסוף ש"ש ד"ה קשרו בעליו במוסירה לא הי' ראוי לשנות שם. ואפשר ליישב דההי' מתני' שייכא למתני' דלפני' מסרו לשומר חנם ולשואל כו' דאיירי גם קצת בדיני שמירה ואיירי נמי בחיוב וק"ל:
בד"ה נפרצה בלילה אע"פ כו' הא ביום חייב כו' נראה דמתורץ בזה מה דלכאורה קשה על מתני' דילן דתנא בסירוגין מתחלה תנא פטור ואח"כ חייב ואח"כ חזר ותנא בבא דפטור כסדר הוה לי' למתני דהייני בבא דנפרצה בלילה הוה לי' לשנות לפני בבא דלא נעל בפני' כראוי דהוי פטור גבי פטור וחייב בחייב אבל לפי דבריהם לא קשה מידי דבבא דנפרצה בלילה לא אתי' אלא משום דיוקא דידה הא ביום חייב וא"כ שפיר תנא לה בהדיא בבא דחיוב. וקאמרו עוד א"כ בלילה אפי' נודע לו כו' רוצים בזה דלא תקשה מ"מ הוה לי' לשנויי בבא דנפרצה כו' לפני בבא דלא נעל כו' והוה נמי חיוב אצל חיוב ודיוקא דידה ידעינן דאל"ה ל"ל לכך קאמרו דזה אינו די"ל עוד דקמ"ל דאפי' נודע לי' כו' וא"כ אי תנא בבא דנפרצה לפני בבא דלא נעל כו' דיוקא דידה לא הוה ידעינן ודוק כי כך יש לומר בדרך שקלי' וטרי' וצחות לתלמידי':
בתוס' ד"ה מאן תנא כו' לא בעי למימר כו' מדנקט צאן כו' ואין להקשות א"כ מנא לי' לרבה לדויק דמתני' לא אתי' כר"י אלא כר"מ משום דלא נקט שור דלמא הא דלא נקט שור לאפוקי מדראב"י. מ"מ שור המועד הוה לי' למנקט וק"ל וכבר כתבתי לעיל:
בד"ה הא כסהו פטור וא"ת כו' א"כ השוה הכתוב הכורה לפותח כו' קשה לי לפי זה א"כ אמאי קאמר לעיל דף נ' ע"א ור"ע הנהו מצרך צריכי כו' ואי כתב רחמנא כי יכרה ה"א כריי' הוא דבעי כסוי כו' הכי הול"ל אי כ' כי יכרה ה"א דבעי שמירה מעולה לכך כתב פותח להשוות כורה לפותח ודוק: