כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף נד:
בגמרא אלא מעתה אדם בן דעת הוא דפטור הא לאו כו' אין להקשות דלמא לא מבעי' קאמר לא מבעי' לאו בר דעת דפטור דאיכא למימר חרשותו גרם לי' כו' זה אינו דע"כ בבן אדם ליכא למימר הכי דא"כ קשה על מתני' דתני' נפל לתוכו בן או בת פטור וע"כ דלכך קאמר בן או בת ולא קאמר אדם משום דה"א דנחייב עלי' דליכא למימר איבעי להו לעיוני כדפרש"י שם במתני' וא"כ מוכח דבבן אדם הוה הסברא איפכא ודוק:
בתוס' ד"ה ואימא מה הפרט כו' תימא פרט ל"ל דבכלל בהמתך נמי כתיב וכו' קושייתם תמוה דהא קאמר הש"ס וכל בהמתך חזר וכלל על תיבת וכל קאמר ולא על תיבת בהמתך ולקמן קאמר דהוי רבוי והרבה חילוק יש בין כלל ובין רבוי וק"ל: