כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף נג:
ברש"י ד"ה לענין נזקין כו' כגון אם נפל לתוכו עבד ומת כו' הא דנקט עבד משום דלקמן גמרינן מקרא דכסף ישיב לבעליו לרבות דאית לי' בעלי' וא"כ לא צריכנא למעט אדם אלא דאית לי' בעלי' אבל אדם אחר ממועט מקרא דכסף ישיב כו' ועיין בתוי"ט וגם אפשר לומר דפירש כך משום דאדם אחר ממועט מקרא דהומת יהי' במי שהמת שלו לאפוקי אדם דאסור בהנאה משא"כ עבד וגוי דמותר בהנאה אצטרך למעט משור ולא אדם ועיין בתוס' לעיל דף יוד ד"ה שהשור חייב בו וק"ל:
עוד ברש"י ד"ה אדם ובור פטורי' אדם דהא בר קטלא הוא וא"כ כו' והקשה מהרש"א דמה"ט ודאי לא פטרינן אדם מכופר אלא מדכתיב עליו ולא על אדם כו' כדאיתא בהדיא סוף פר' כיצד הרגל ע"ש ודאי מאן דנהירן לי' שבילי' דש"ס כשבילי דמקומו לא נעלם ממנו גמרא ערוכה בכל ושמורה בלבו. אלא ודאי הא דפירש"י כאן דהא בר קטלא הוא קאי על שלשי' של עבד וק"ל: בתוס' ד"ה שור ושור פסולי כו' פי' רב יהודא גאון דהיינו שור בכור כו' הא דפי' כך עי' לעיל דף י"ב ע"ב בתוס' ד"ה ואם איתא כו' וכתבו שם ומסתמא בימיהם פליגי כו' וק"ל ודלא כמהרמ"ל:
בתוס' ד"ה הא כרבנן כו' ונראה לר"י דאביי ורבינא כו' דאי סבירא לי' כו' הא לא שייך הכא טעמא דאנא תוראי כו' ואין להקשות דא"כ דלית להו הלשון אחרון א"כ אינו מוכח דר' נתן סבר כי ליכא לאשתלומי מהאי כו' דלכאורה אינו מוכח אלא מלשון אחרון דפלגא ניזקא עביד אבל לא מלשון ראשון דכ"א כולו היזיקא עביד הא ליתא דאפי' ללשון ראשון מוכח דסבירא לי' כי ליכא כו' משום דאי לאו הכי א"כ למה ישלם בעל הבור שלשה חלקים אף דאית לי' לבעל השור טענה שהיא טובה לו נגד הניזק דא"כ שותפתך מאי אהני לי מ"מ למה ישלם אותו חלק בעל הבור לימר לניזק מאי אית לי בהדיא בעל השור הלא מ"מ הוא עביד כולו היזק כמו שעשאה בורי.למה יגרע ערכי אי הוה השור שור מועד ע"כ הוצרך לשלם החצי עתה שהוא תם מאי איכפת לי מ"מ עביד כולו היזק כמו אני אלא ודאי משום דכי ליכא לאשתלומי כו' מטעם דאית לי' טענה טובה נגד הניזק משתלם מבעל הבור ודלא כמהרש"א ושארי מפרשי' ודוק. ותמי' לי על היש"ש דלא נחית למימר כן ע"ע:
בתוס' ד"ה לעניין כופר כו' עד אלא כל אחד בפני עצמו עיין במהרש"ל וק"ל:
בד"ה איפוך אנא וא"ת כו' ל"ל לאפוקי הקדש ואין להקשות דאתי למעוטי גוי דגוי ממועט מקרא דויתר גוים כדאי' לעיל בש"ס דף ל"ח ע"א ודלא כמהרש"א: