כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף נג.
בגמ' אמר מר נפל כו' ואמאי נימא כורה גרס לי' כו' פירש"י לפי גרסא האמיתי' וכשאין הכורה בעל הבור עסקינן כו' טעמי' משום דאי הוא בעצמו הוה הכורה פשיטא דחייב בעל הבור דהלא הוא הגורם ובעל התקלה אבל לכאורה יש לדקדק מנ"ל להמקשן דלא איירי מתני' דבעל הבור הוא עצמו הכורה ואין לומר משום דא"כ מאי קמ"ל דטובא קמ"ל דחייב אפי' בשור פקח שקול הכריי' גרם ביעתתו כדפירש"י במתני' בלשון ראשון ואפשר לומר דלשמואל פריך דאמר לעיל כגון דנתקל בבור ונפל לאחורי הבור ומשום הכי פטור בעל הבור אעפ"י שנתקל בבורו בתקלה שלו אע"ג דשמואל אמר לעיל דף נ' ע"ב בנתקל בגובה ונחבט בקרקע דחייב משום דהתם נעשה כל התקלה ע"י מעשיו משא"כ הכא דגם הכורה גרם לי' כדאי' שם בתוס' ד"ה לשמואל אגובה כו' וא"כ פריך שפיר הכא ואמאי נימא כורה כו' ודוק:
תוס' בד"ה בעל השור חייב פי' מחצה כו' מאי דקשה להו על פירש"י כבר כתבו לעיל דף י"ג ע"א בד"ה אי אליבא דרבנן כו' ועיקר קושיתם שם משום דא"כ היכא מוכח מרבנן דלא סבירא להו דאי ליכא לאשתלומי כו' דלמא אית להו וסבירא להו וטעמא דבעל השור משלם כולה משום דעביד כל ההיזק וא"ל מ"מ מוכח מתם דלמא לא פליג בתם אלא במועד ע"ש לכך כתבו פי' מחצה ובעל הבור פטור דרחמנא פטריה וא"כ הוה לבעל הבור לשלם כולו מטעם דאי ליכא לאשתלומ' אלא ודאי לית להו וק"ל ואין להקשות דלמא לעולם אית להו במקום דאפשר לומר אנא תוראי בבורך אשכחתי' כו' לאפוקי בבעל השור כדחילקו תוספות בעצמם לקמן ע"ב בד"ה הא ברבנן כו' הא ליתא דע"כ לא קאמרו הכי אלא להאי לישנא דהאי פלגא נזקא קא עביד כו' אבל להאי לישנא דכל אחד כולה נזקא עביד ליכא לאפלוגי ודוק ומאי דיש לדקדק שם אכתוב שם:
בתוס' ד"ה ובעל הבור משלם מחצה בשוטה או כו' וכ"ת כו' א"כ כו' ליחייב דתחלתו בפשיעה כו' כבר כתב היש"ש על דברי התוס' והקשה עליהם וגם לי קשה דא"כ דנחייבו כה"ג משום תחילת פשיעה א"כ מאי האי דהקשה ואמאי נימא כורה גרם לי' כו' מ"מ נחייבו משום דהוי תחלת פשיעה פן יפול בלי קול הכרייה וסופו באונס דנפל מקול הכריי' אלא ודאי דלא אמרינן כה"ג תחלת פשועה כו' ועי' ביש"ש. גם לפי דבריהם קשה הא דאמר רבא לקמן לעני' שור פסולי המוקדשין אדם ושור חייבים ובור פטור שור פקח הו"ל למימר וק"ל: