אור ברסלב
כוס הישועות בבא קמא › דף מט.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא קמא · דף מט.

דף מח:

בגמרא אמר רבה ל"ש אלא שחבל בחיי הגר כו' אבל חבל בה לאחר כו' זכיא לה איהי בגווייהו כו' לפי מה שכתב הרמב"ם דאפילו בישראל שיש לו יורשים מ"מ בחבל באשה לאחר מיתת הבעל זכיא לו איהי בגוויי' אין להקשות א"כ למה נקט רבה גר רבותא הוה לי' לאשמעינן אפילו בישראל די"ל דלכך נקט בגר משום דרישא דמלתא דהיינו לא שנו אלא שחבל בה בחיי כו' הוא דווקא בגר א"כ גם סיפא דמלתא נקט בגר אף על גב דאיירי גם בישראל. אבל אי קשי' הא קשי' לרמב"ם מאי קא מקשה הש"ס מבריי' דהיתה שפחה ונשתחרר' וקס"ד דאיירי בלאחר מיתת הגר דלמא דאיירי דגם היא כבר מתה ולא תקשה א"כ מאי קמ"ל טובא קמ"ל דאיירי בשפחה משוחרר' דנשאת לישראל וקמ"ל דאף דיש לו לבעלה יורשין מ"מ הואיל והיא זכיא בגווי' והיא מתה לכך זכה החובל ולא משלם כלום. בשלמא לדידן דסבירא לן בבעלה ישראל לא זכיא איהי בגוויי' לא קשה מידי דאין לומר דגם היא מתה דא"כ מאי קמ"ל פשיטא אבל לרמב"ם קשה ודוק:

גם קשה להרמב"ם מאי קא משני ואב"א לאחר מיתת הגר ותני זכת א"כ מה לה לברייתא דקאמרה היתה שפחה ונשתחררה דמשמע עתה מקרוב ובשאין לה בנים ממנו כדפירש"י אפי' יש לה בנים ממנו נמי זכת ודוק:

תוס' ד"ה אטו ולדות צררות נינהו כו' ועוד מדפריך לרבה מברייתא כו' ומוקי' לה שחבל בחיי הגר אבל לרב חסדא משמע דניחא לאחר מיתת הגר ודווקא גר אבל כשאינו גר משלם דמי ולדות ליורשין. ע"כ הא דקאמרו ומוקי לה שחבל בחיי הגר משמע דמהתרצן באים להוכיח מלתא דידהו ולא מהמקשן דלכאורה גם מהמקשן הי' להם להוכיח דאי לאו הכי גם לר' חסדא הי' לו להקשות משום דדלמא באמת גם לר"ח מקשה ועוד דאפשר לומר דמהמקשן אין להוכיח כלום דלעולם דרב חסדא סבר דיורשין לא זכו בחבל לאחר מיתת הבעל והא דנקט גר משום דאיירי גם בחבל בחיי הבעל ומשום הכי הוצרך לנקוט גר דבישראל זכו יורשיו. אבל מהתרצן מוכח שפיר דקאמר דאיירי בחיי הגר אטו אנן לא ידעינן דאיירי בחיי הגר הלא אף לר' חסדא ע"כ איירי נמי בחיי הגר אלא דקושיתו הי' דאיירי נמי לאחר מיתת הגר וא"כ הכי הוה לי' להתרצן למימר דאיירי דווקא בחיי הגר ולא לאחר מיתה כדקס"ד דהמקשן ודוק:

ע"ב. בתוס' ד"ה ותני זכת ואין מגי' הברייתא אלא כו'. נראה דבאים לתרץ הלא לפי תירוצו דא"א לא איירי בכל ענין ואין דומה לנזק וצער דהא איירי דווקא לאחר המיתה ולא בחיי הגר לכך קאמרו ואין מגי' הבריי' אלא כלומר זכה מי שיש לו זכות וא"כ איירי בין בחיי הגר ואזי קאי תיבת זכה על החובל ובין לאחר מיתת הגר ואזי קאי תיבת זכה על האשה וק"ל. ובזה מתורץ קצת מה שהקשיתי לעיל על הרמב"ם קושי' השניו' ודוק:

בתוס' ד"ה החופר בור ברה"י ופתחו לר"ה כללא דמלתא כו' בור בתר פתחה אזלינן כו' אפשר דבאי' לחלוק על רש"י דכתב אם חפר בור בר"ה ופתחו לרה"י אם נפל השור דרך פיו למ"ד דסבר בור ברשותו פטור הרי הוא פטור מ"מ אם נפל דרך הקמירה דנפתחה הקמירה בר"ה חייב חבל תוס' חולקים על זה וסוברים אפי' נפל דרך קמירה פטור מאחר שהפתח ברה"י דבתר פתחה אזלינן וכן להיפוך והוכרחו לזה משום דלפי פירש"י קשה הלא משנתיני באה להראות לנו על חיוב הבור דבין בור בר"ה ובין בור ברה"י חייב ואי כדפרש"י בחד בבא הי' די דהיינו החופ' בור ברה"י ופתחו לר"ה ואם נפל השור דרך פיו הוה בור ברה"י ואם דרך הקמירה הוה בור בר"ה אלא ע"כ זה אינו דאפי' נפל דרך הקמירה הוה בור ברה"י וק"ל:

בתוס' ד"ה החופר בור בר"ה כו' פי' בקונטרס כו' אלא דמשמע לי' דפתחו לרה"י באמצע רה"י כדמוכח כו'. והנה לכאורה גם במתני' מוכח דבכל מקום דקאמר ופתחו הוא באמצע דמתני' קאמרה החופר בור ברה"י ופתחו לר"ה ואי אמרת דבסמוך איירי ע"כ הוה בור ברה"י ואנן אחר בור בר"ה קא מהדרינן וק"ל:

בתוס' ד"ה ברה"י ופתחו לרה"י אחר. פ"ה כו' ולפי פירש ר"י קשה למה הוא חייב כו' עיין ביש"ש כי דבריו נכונים גם בכאן:

בגמרא ת"ר החופר בור ברה"י כו' בר"ה ופתחו לרה"י חייב וזהו כו' בקצת ספרים בבא האחרונה אינו וגם בח"ש הגיהו ומחקו ולכאורה האמת אתם דהלא לאוקימתא דרבה פליג ר' ישמעאל על בור ברשותו אבל נראה לי לקיים הגירסא דלרש"י דסבר אם סמך הבור מתחלה לר"ה חייב לכ"ע אף לרבה א"כ הא בר"ה ופתחו לרה"י איירי בסמך מתחלה לר"ה ואף לתוס' דחולקי' על רש"י בזה כדכתבו בתוס' ד"ה בבור ברשותו פי' הקונטרס כו' מ"מ אפשר לומר דאיירי דפתחו לרה"י אחר וחייב על נזקי דבעל החצר אם נפל שורו לתוכו ולא תקשה הלא תוס' כתבו והקשו על ר"י בזה בתוס' ד"ה ברה"י ופתחו לרה"י אחר כו' קושיתם אינו אלא לרבא דלעיל דקאמר דעל בעל החצר למלויי וא"כ הוה מתני' דלא כרבא אבל רבה אפשר דפליג עליו בזה ולא סבירא לי' דעל בעל החצר למלויי ומכ"ש לפי מה שכתב יש"ש דלא קשה מידי לר"י כמו שהבאתי לעיל פשיטא דא"ש ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה