כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף מח:
תוס' ד"ה שניהם ברשות פי' הקו' כגון בר"ה כו' וק' דהיינו מתני' בפ' המניח כו' ואפשר לומר דרש"י ודאי ידע בכל אלה דמתני' היא בהמניח אלא דשם נאמר והזיקו זה את זה שניהם פטורים לכך צריך רבא או רב פפא לאשמעינן דלאו דווקא אלא הוזקו ולא דק כדכתב רש"י בכאן והתוס' בעצמם כתבו כן על המתני' שם בהמניח דף ל"ב עיין שם: עוד באותו דיבור אבל אחד ברשות ואחד שלא ברשות האי אית לי' לאסוקי דעתי' בהאי והאי לית לי' לאסוקי דעתי' בהאי ואם שלא מדעת הזיקו ברשות פטור שלא ברשות חייב ע"כ. נשמרו מלכתוב דאם הוזק אותו שברשות מן שלא ברשות דחייב דהאי דינא דלאו דינא הוא דהלא אותו שברשות הי' לו לשמור את עצמו מן אדם אחר שנכנס ג"כ ברשות והי' לי' לאסוקי אדעתי' לפחות לשמור את עצמו שלא יוזק אבל אותו שנכנס שלא ברשות היה לי' לאסוקי אדעתי' על אדם אחר שנכנס שלא ברשות וגם הוה לי' לאסיקי על אדם שנכנס ברשות לכך נסיק בי' דרגא דאפי' הזיק אותו שברשו' דחייב משא"כ אותו שברשות דלא הוה לי' לאסוקי אלא על אדם ברשות נחתינן בי' דרגא דהזיק חייב הוזק פטור משא"כ בעל הבית עצמו אם אדם אחר נכנס בו שלא ברשות אם ב"ה הזיק בו פטור ואם הוזק בו אותו אדם חיי' משום דב"ה לא הוה לי' לאסוקי לא על אדם שלא ברשות ולא על אדם ברשות דמי יתן לו רשות אם לא הוא בעצמו ודוק כי בזה יתורץ דברי' הרבה ועי' במהרש"א ושארי מפרשי' כי דחוקי' הם:
בתוס' ד"ה דחזה ירוקא ונפל כו' עד וגם תימא הוא לומר דהוה מועד בהפלת כותל אחרונה שהיתה שלא בכוונה ע"י הראשונות שהיו בכוונה תי' לי על קושיתם דהלא מוכח דהם עצמם סוברים כן דלעיל דף מ"ד ע"א בתוס' ד"ה והא תם הוא כו' כתבו ואפי' עשה כן כמה פעמים והרג ב"א שלא בכוונה אין מועד להרוג אדם מדלא אשכחן מועד במתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם ע"כ ומאי קושי' דלעולם אימא לך דהוה מועד אם עשה כן ד' פעמים שלא בכוונה והא דלא אשכחן מועד במתכוון כו' דהיינו על מתני' דדף מ"א דשם ע"כ מיירי דבאחרונה עשה והרג את האדם בכוונה דהלא מתני' איירי בשור שחייב מיתה ומשלם כופר ואיך יצטרף נגיחת כוונה עם שלא בכוונה אלא ע"כ דסבירא להו דודאי נצטרף א"כ מאי תמי' להו על פירש"י דהכא ודוק: