כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף מז:
בגמרה ת"ש דתני רב יהודה בנזיקין כו' הכניס פירותיו כו' שלא ברשו' כו' ואם הכניס ברשות חייב יש לדקדק למה נקט דבר והיפוכו והלא מטעם זה הקשה המקשן על מתני' טעמא שלא ברשות כו' ולא ניחא לי' דכולי רבנן היא ושלא ברשות דנקט משום שברתה בהמתו כו' דמשום הא לא איצטריך דהא בהדי' קתני סיפא ואם הכניס ברשות כו' כדכתבו תו' לעיל בד"ה אימא סיפא כו' ודוק כי יש ליישב:
לעיל ע"א בתו' ד"ה הקדר שהכניס כו' הנך תלתא בבי צריכי ולא זה אף זה קתני כו' ואי תנא פירות שכוחות להתקלקל אבל בהמה לא ע"כ והקשה מהרש"א דא"כ מאי קא קשי' לש"ס בבבא דקדירו' דיוק' דרישא אסיפ' דאימ' וכו' ותירץ דאפשר שסמך תלמודא אבבא השלישי' דהכניס שורו כו' דהתם ודאי דזה מקבל נטירות כמו זה וקשה לי על תירוצו א"כ קושיתו מעיקרא ליתא דבבב' דסיפא לא קשה מידי מדיוק דרישא אסיפ' דלעולם אימא לך דברשות נמי חיי' בעל השור והא דנקט שלא ברשות דשלא ברשות משלם נזק שלם דמתני' אתי' כר' טרפון דאמר משונה קרן כו' אבל ברשות הזה חצר השותפין ואינו משלם אלא ח"נ כדמשני לקמן ודוק כי יש לייש': בגמר' טעמא שלא ברשות הא ברשות כו' דבסתמא לא קיבל כו' מני רבי כו' כי אימא סיפא אם הכניס ברשות וכו' אתאן לרבנן דאמרי בסתמא קיבל כו' וקשה לי מאי קושי' דלמא לעולם אימא לך דרישא אתי' נמי כרבנן וסבירא להו ברישא דכיון דמאלי' הוזקה בהמתו של ב"ה דין הוא שיפטור בעל הפירות או הקדירו' משא"כ בסיפא דשור של ב"ה עשה ההיזק בידים סבירא ליה מסתמא קיבל ב"ה שמירת שורו ועיין בתו' ד"ה אימא סיפא כו' ואין לומר מ"מ בבא השלישי' דהכניס שורו דגם בעל השור עשה ההיזק בידים וא"כ שם קשה מדיוקא דסיפא ארישא דכבר כתבתי דשם לא ק' מידי דיש לתרץ דאתי כר' טרפון ודוק גם בתוס' יש לדקדק כן דהקשו אמאי לא דייק מתחלת הבבא כו' ודוק:
עוד שם בתוס' ד"ה אימא סיפא כו' עד לבסוף ולפי האמת לר' אם הכני' שורו ברשות הזיק חיי' הוזק פטור כדאמ' לקמן גבי כנוס שורך ואשמרנו ע"כ הוצרכו לזה משום דק' להו דא"כ דלר' כשמכניס שורו ברשות הרי הוא כאלו מפרש בהדיא שיפטר כל אחד בנגיחת שורו הוא סברא קיימת אף לדברי רבא א"כ קשה מרישא דואם הוזקו בהן בעל הקדירו' או הפירות או שורו חיי' למאן קתני להו דמשום הוא גופא לא איצטריך דפשיטא דהרי שלא ברשות עשה אלא ע"כ משום דיוקא דידי' דהיינו לאשמעינן אם עשה ברשות דפטור מ"מ קשה דלא אצטריך דהלא אף ר' מודה בכך דסבר דה"ה כאלו מפרש בהדיא כו' בשלמא לר' זירא לא קשה דאמר דרישא ואם הוזקה אתי' כרבי ורבנן פליגי עלי' אבל לרבא קשה דמלתא דלא צריכא היא לכך כתבו דלפי האמת לרבי אם הכניס כו' ודוק כי כינים דברי ולא כמרש"א שנכנס בדוחקי' ועיין בתוס' ד"ה טעמא דא"ל שמרו בדף מ"ח ע"ב:
בתוס' ד"ה שנכנסה לטחון רבותא נקט כו'. ובדבריהם מתורץ דלכאורה יש לדקדק מאי דקא מקשה ודקארי מאי קארי לה דלמא משום הא קא פריך דאי הברייתא איירי נמי בשהוחלקה מאי קמ"ל בברייתא יותר ממתני' לכך כתבו התוס' דרבותא אשמעינן בבריי' וא"כ שפיר פריך ודקארי לה כו' וק"ל: