אור ברסלב
כוס הישועות בבא קמא › דף מד.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא קמא · דף מד.

דף לה:

בגמ' ואמאי והא תם הוא כו' (ופירש"י והאי תם הוא בחיכוך זה) ויש לדקדק מנא לי' להקשות דלמא איירי במועד וא"ל משום דא"כ קשה בר קטלא הוא כדמקשה באמת לבסוף אכתי קשה למה לא הקש' על שור שהי' מתכוין להרוג את הבהמה וכו' וגם התרצ' לא תירץ כלום באחרים. ונ"ל דוודאי המקשן ידע דיש לומר בהאחרי' שכבר נגח שלשה או ארבע פעמי' בכוונ' על אדם וערק לאגמא ובאחרונה נתכוון להרוג את הבהמה כו' ובהא פליגי רב ושמואל כדמפרש רש"י בעצמו דף מ"ח ע"ב אבל בשור שהי' מתחכך ליכא למימר הכי דאם נגח ג' פעמי' וערק לאגמא ואח"כ נתחכך בכותל א"כ תם הוא בחיכוך זה כדפירש"י ואם גם בפעם הראשון הי' מתחכך ונפל על האדם א"כ מאי שלא במתכוין איכא וא"כ בר קטלא הוא כדהקש' לבסוף א"כ בר קטלא הוא דבמאי חזינן דלא נתכוין להפיל על האדם בשלמא בפעם הראשון איכא למימר דלמא לא נתכוין וא"א לדונו לקטלא אבל כשעשאו שלש' פעמי' ודאי נתכוין ומשני במתחכך להנאתו והקש' מנא ידעינן פי' משום שעשאו כבר ג' פעמי' ודאי דאמרינן דנתכוין להפיל על האדם ותי' דבתר דנפל כו'. ובזה יתורץ נמי דלעיל כבר אמרו מתחכ' בכותל להנאתו הוה שן למה לא הקש' נמי מנא ידעינן אבל לפי דברינו א"ש דלעיל איירי בפעם הראשון משא"כ כאן וק"ל:

בתו' ד"ה הכא נמי במתחכך כו' ותירץ ר"ת דלקמן הוי רגל בכוונה כו' ולפיכך משלם כופר אע"ג שאין השור בסקיל' הואיל ואינו מתכוין להזיק כו' ע"כ ויש לדקדק בזה רגל בכוונה ושלא בכוונ' להזיק מה שמו אשר יקרא אם מועד בכוונה או מועד שלא בכוונה אם מועד בכוונה משום שיודע שמתמעך האדם א"כ קשה בברייתא דלקמן דקתני יש חייב במיתה ובכופר מועד בכוונה הלא מצינו לפי זה מועד בכוונה ואינו חיי' מיתה וחייב כופר והאיך כייל כללא. וא"ת שנקרא מועד שלא בכוונה א"כ לא הוה תיובתא דרב דהא דקתני הברייתא מועד שלא בכוונה חייב כופר ופטור מן המיתה איירי ברגל בכוונה כי האי ובהא מודה רב. ואי לא הקשו על פי' ר"ת דפטר רגל בכוונה ממיתה א"כ ר"ש דיליף בשמעתין כו' הו' אפשר לומר דהא דקאמר הש"ס תני' כוותי' דשמואל ותיובת' דרב הו' משום סיפא מדיליף ר"ש נזקק מקטלא כקושי' התו' וק"ל אבל א"כ קשה מה הקשו בזה הלא זה הוא תיובתא דש"ס ודוק:

ואפשר לומר דלעולם רגל בכוונה נקרא מועד בכוונה לרב אבל הבריית' חולקת עליו בזה וא"כ מאן דסבר כבריית' חולק על רב נמי בזה וסובר רגל בכוונה חייב מיתה אע"פ שלא נתכוון להזיק. אבל אכתי קשה א"כ למה להו למימר לעיל והא דלא מוקי שמואל מתניתין דלקמן במועד ליפול על ב"א בבורות כו' משום דההוא לא שכיחא מאי אריי' דלא שכיח הכי הוה להו למימר דשמואל סביר' לי' דחייב מיתה ברגל בכוונה ולקמן במתני' משמע דפטור מהמיתה מדלא קתני חייב מיתה ומשלם הכופר כדכתבו לקמן עוד קשה הלא קושיתם דהקשו דרב אדרב מעיקרא ליתא הלא כבר בתבו לעיל דף מ"ג בתו' ד"ה אמר רבה שור כו' דרב ושמואל דפליגי הכא אליבא דר"ע פליגי אבל אליבא דר"א כ"ע מודו דחייב עיין שם וא"כ לא קשה ולא מידי דהא דקאמר רב הכא אליבא דר"ע אמר ולישנא דפטור דחקן דמשמע דפטור מזה ומזה כדכתבו לעיל אבל לקמן איירי אליבא דר"א ודוק:

עוד קשה לי מאי דאמרו דילפינן רגל בכוונה מקרן בכוונה א"כ אפשר למילף נמי קרן מרגל וא"כ קשה למה לי' לר"י דיליף לקמן בבריית' נזקין שלא בכוונ' מכופר דלא הוה חיוב' דשור נזקין דקרן שלא בכוונ' מנזקין דרגל שלא בכוונה הוה לי' למילף:

גם קשה לפי תירוצו דרש"י דחילק לרב שאם עשה ג' וד' פעמי' שלא בכוונה מודה רב דחייב כופר אבל אם עשה ג' פעמי' בכוונה ובפעם ד' עשאו שלא בכוונה ע"ז פליג רב. א"כ מאי האי דקאמ' תלמודא תיובתא דרב מועד שלא בכוונה חייב כופר דלמא איירי דעשאו ג' וד' פעמי' שלא בכוונ' ובהא מודה רב ואין לתרץ משום דמשמע לי' דכל מועד שלא בכוונה חייב כופר ודלא כרב שחילק א"כ לשמואל קשה הלא מצינו מועד דאינו חייב כופר והיינו בצרורות ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה