כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא קמא · דף לה:
בתו' ד"ה אם יש מותר בנזקין כו' ואפי חמשי נמי פעמי' שאין לו כל נזקו אם נזקיו יתרי' על של רביעי שאין נוטל אלא חלקו של רביעי ע"כ בכאן הרעישו והרגישו והשיגו על בעלי התו' רבוותא טובא אשר קטנם עבה ממתני ומכללם הוא שלטי גבורי' וגם מהרש"א ותורת חיי' וכל שארי מפרשי תו' ואני בעניו' דעתי ראיתי לפרש דבריהם על נכון כי כני' דבריהם לאחר עיון היטב ופירושו כך הוא דהלא קושיתם על תו' אינו כי אם היאך יאמרו אם נזק של חמישי הוא יותר על חלק של רביעי אינו נוטל כ"א חלקו של רביעי הלא כיון דנעש' שומר שכר על חלק הבעלי' יחזור לבעלים חלקם ומה שהזיק ישלם מכיסו ע"כ ואני אומר אי מהא לא קשה מידי דרביעי לא נעש' שומ' שכר אלא על חלק השלישי ולא על חלק הבעלי' הראשוני' דהל' תביע' נזקו אינו כ"א על השלישי ולא על הבעלי' דאינם חייבי' כלו' על נזקו דשמיר' השו' אינו עליהם וזיל בתר טעמא דמה טעם נעשה הרביעי שומר שכר על כל חלק השלישי בההי' הנאה דמשתלמי נזקי' מהשור דלא אעריקי לי' לאגמא וזה אינו כ"א על השלישי דתביעת נזקו עליו אבל בעלי' הראשוני' למה להו לאעריקו לאגמא הלא תביעת נזקו אינו עליה' ואין להם להפסיד כלום דמעולם יטלו חלקם בהשור וא"כ כשהנזק של חמישי יתירי' על של רביעי יפסיד ואין לו כל נזקו דרך משל אם שור הנגחן שוה ד' מאות זוז ולשלישי הי' בהשור החצי דהיינו שני מאו' זוז ונגח אח"כ שור של רביעי שהי' שוה שני מאו' זוז א"כ תביעת חצי נזקו הוא מאה זוז ותפס השור בשביל חצי נזקו דהיינו מאה זוז ונעשה עוד שומר שכר על מאה זוז חלק של שלישי שיש לו עוד בהשור אבל בשני מאו' זוז של בעלי' הראשונים אינו נעשה שומר שכר כי אין תביעתו עליהם כדלעי' וא"כ בשנגח אח"כ שור של חמישי ששוה ח' מאו' זוז אין לו להשתלם מן השור נגחן דהי' שוה ד' מאות רק ב' מאו' זוז חלק נזקו של רביעי דהיינו מאה זוז שהי' לו בהשור דמי חצי נזקו ועוד מאה זוז שנעשה שומר שכר עליו בשביל ניזק השלישי והרביעי ישלם אותן מאה זוז מכיסו אבל ב' מאד זוז של בעלי' הראשוני' יפסיד דוק:
בדף ל"ז בתו' ד"ה רב זביד אמר ואין מועד תנן כו' עד לבסוף ומיהו שמא חזר בו רב זביד מההי' כדלקמן כדפריך עלה התם שאם לא תאמר כן קש' לי' ההוא דמכילתין ע"כ פי' לעיל דף א' ע"ב קאמר הש"ס דלכך כתיב באדם כי יגח ובבהמה כי יגוף דמלתא אגב אורחי' קמ"ל דמועד לאדם הוה מועד לבהמ' ומועד לבהמה לא הוה מועד לאדם וק"ל ולא כמהרש"א ע"ע כי בוודאי תקפה עליו משנתו:
בדף ל"ח ע"ב בתו' ד"ה מאבי' עצמ' כו' עד וי"ל דאצטריך כו' קשה לי א"כ מנ"ל לתו' לעיל בד"ה נשא משה כו' דקודם נאמר אל תצר כו' מדאמר בלק עתה ילחכו כו' ודלמ' גם בלק ידע זה מה שמתמ' הגמ' וכי מה עלה על דעת משה כו' וידע נמי מה שכתבו תו' הכא דאנגרי' הי' עושה שלא ברשות ולכך לא הי' מתייר' כ"א מאנגרי' דהוא לחכוך ודוק: