אור ברסלב
כוס הישועות בבא קמא › דף ג:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא קמא · דף ג:

דף ג.

בגמ' יש להקשות אס"ד דש"ס דאין הנאה להזיק יהיה חמור מהיכא שיש הנא' להזיק א"כ קשה על תנא דמתני' למה לא נקט להו כסדר לא הרי שור כהרי בור מאי אמרת דא"כ אתי' מבעה מני' דאין לו שום פרכ' דיהי' דבר מה בהני תרי היינו שור ובור מה שאין במבעה והתנא האריך להגדיל תור' ויאדיר כדכתבו תו' לעיל הלא לפי הס"ד דר"י יש לו פרכ' דמה להני שאין הנא' להזיקן משא"כ במבע' ויש לישב ודוק. דף ה' ע"א בגמ' וקרן מאי שייר כו' וקש' מנא לי' לתלמוד' דבתיב' שור לא נכלול בי' קרן עם רגל וא"ל דלכך קא מקשה מאחר שראה דשמואל נייד מזה לומר דבתיבת שור נכלל יותר מאב א' דלכך לא קאמר כרב דאמר דתנא שור לקרן ושן ורגל א"כ מאי מקשי הש"ס בסמוך ושמואל מ"נו לא אמר ברב הלא כבר ידע הטעם דלכך נייד מפירושו כפי מה שאמרנו:

ונ"ל דה"ק ושמואל מ"ט לא קאמר כרב דהיינו דמבעה זה אדם ושור תנא לשינו וקרן ורגל שיירי כשם שגם עתה קאמר דתנא שור לרגלו ומבעה לשינו וקרן ואדם שיירי ודוק:

ואכתי קשה לי למה נייד הש"ס ממה שאמר בראשונה תנא שור לקרנו ורגל נתרבה מכשהזיק חב המזיק מאי תאמר ליתניה בהדיא אותן אבות דתולדותיהן כיוצא בהן קתני אבל אותן אבות דתולדותיהן לאו כיוצא בהן לא קתני דהיינו רגל ודוק:

ברש"י ד"ה אלא פריך ואימא הכי לא ראי' שור כהרי מבעה כו' לא ראי קרן כו' כהרי שן שאין כוונתו להזיק אלא להנאתה מכוונת כו' ויש לדקדק מאי רצה רש"י ז"ל בזה דקאמר אלא להנאתה מכוונת:

ונראה לפרש דרש"י ז"ל בא לומר דהני תרי חומרו' הן מתנגדיות ובדאיתא חדא ליתא אחרית' ובדאית' אחריתא נעדר אחרית':

ובזה יתורץ שפיר מאי דקשה לן לכאורה על הקס"ד דרב יהודא וכי טעה ר"י בדבר פשוט כזה אבל לפי מאי דקאמינ' א"ש דודאי גם ר"י ה"ק והכי פירושו לא ראי' הקרן שאין הנאה להזיקו אלא כוונתו להזיק וא"כ שן לא אתיא מניה ולא ראי' שן שאין כוונתו להזיק אלא שיש הנאה להזיקו וא"כ קרן לא אתיא מני' וק"ל וזה שמעתי:

בתו' ד"ת לאו אע"ג דכוונתו להזיק כו' וא"ת עבד ואמה גופא כו' פי' דלפי הקס"ד השתא דשן שיש הנאה להזיקו הוא קל מקרן ושמעינן מזה שחומרתו הוא קולתו וא"כ מק"ו זה נילף ג"כ דעבד ואמה חייב שאין הנאה להיזיקן ודוק. ועיין במהר"ם לובלין דלא ירד לעיקר הבנת התוס': בא"ד ורב אשי פי' דאפי' באין כוונתו להזיק איכא טעמא רבה עכ"ל: פי' דמנא לך דבכוונת' להזיק איכא סברא טפי לפטור ממה דאיכא באין כוונת' להזיק אי משום דפטרינן אין כוונה בעבור כוונה נמצא שכוונה גורם הפטור דלמא אפכא דפטרינן כוונה בעבור אין כוונה דבאין כוונה ראוי להפטר מכח סברא ובאם התחייבם בכוונה פעמים שיעשה העבד ההיזק שלא בכוונה ויקניטנו רבו ויאמר בכוונה עשיתי ע"כ פטרנו אותו נמי בכוונה דוק זהו מה שהעליתי ממצודתי:

תו' בד"ה כיון דכייף כו' בירושלמי יש כו' נראה דהוקשה לתוס' כיון דמצינו וראינו לכאורה דאדם ישן דרכו להזיק יותר מאדם אשר ער א"כ למה תנינא אדם מועד לעולם בין ער בין ישן אפכא מבעי' לי' דכל מה שהוא פשוט יותר דרך הש"ס להקדימו ע"כ אמרו בירושלמי כו' וא"כ אדם אשר ער פשוט יותר דער מועד לעולם משא"כ אדם ישן וק"ל:

בד"ה וליטעמך פי' אפי' תימא מבעה זה השן:

פי' לפירושם דמתחלה שהקשה המקשן אדם דרכו להזיק נוכל לומר שהקשה ג"כ על התרצן שתירץ אליבא דשמואל דבנזקי ממון קמיירי בנזקי גופו לא קמיירי דמאי ארי' מטעם זה הלא א"א למילף אדם ברישא משום האי קושי' גופי' וכי אדם דרכו להזיק לכך כתבו פי' אפי' תימא כו' להורות דלאו אההוא תרצן קא מקשה והוכחתם דא"א לומר דמקשה כנ"ל דהלא אפשר לומר דבאמת מה שתירץ בנזקי גופו לא קמיירי הו' ג"כ מטעם דמצינו במתניתין ושמירתן עליך ואדם שמירת גופו עליו הוא וא"כ שפיר קאמר בנזקי גופו לא קמיירי לכך קאמרו פירוש אפי' תימא מבעה זה השן דהיינו לשמואל להורות דלאו לשמואל קא מקשה אלא לרב ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה