אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף קי.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף קי.

דף קט:

בגמרא. ההוא שטרא כו' ר"י אמר כו' ר"כ אמר פירות בחזקת אוכליהון קיימא והלכת'. כוותי' דר"כ דאמר פירות בחזקת אוכליהון כו' הא דלא קאמר בקיצור והלכת' כוותי' דר"כ ואנן ידעינן מאי דאמר ר"כ וגם שינה הש"ס בלישני' דר"כ אמר בחזקת אוכליהון קיימא והש"ס אמר הלכת' כו' פירות בחזקת אוכליהון ולא קאמר קיימא. והגירסא הזאת ראיתי' בדפוס אמשטרדם ולובלין אשר הם מדיוקים ביותר לפי דעתי. והנה מצאתי באשר"י ז"ל ויראה כיון דקי"ל קרקע בחזקת בעליה עומד' ואין אנו מניחים הפירות ביד המלוה אלא מפני חשש טורח ב"ד אם מתו העדים ונשתקע הדבר מפי אחרים ונראה להב"ד שלא יוכל המלוה לברר דבריו מוציאים הפירות מיד המלוה ללוה ע"כ והטור בנו הביאו להלכה בסי' שי"ז. ונרא' דזה מרומז במאי שדקדקתי לעיל דהנה רב ודאי פליג על ר"י ולית לי' הא דקרקע בחזקת בעליה עומדת ולכך קאמר פירות בחזקת בעליה קיימא פירוש קיימא לעולם והש"ס פסק כוותי' דהפירות בחזקת בעלים אמרינן אבל לא לעולם ולא עד שישתקע הדבר ולכך לא קאמר הש"ס בחזקת בעלים קיימא וק"ל:

עוד בגמ' אלא מעתה האי משכנת' דסור' כו' הא דנקט משכנת' דסור' יותר ממשכנת' בנכיית' וגם דקאמר אלא מעתה אחר דברי ר"פ דמשמע דגם לר"פ קשאיל וגם לתרץ קושיו' התוס' בד"ה א"ל כו' נראה לי לומר דאי לאו דאמר ר"י דמלוה נאמן מיגו דאי בעי אמר לקוחה היא בידי לא הוה קשה לי' מידי דסבר דאין לירא במשכנ' דסור' דיכיעון לקוח' היא בידי דאחר שכתב לי' שטר ויש לו קול שבמשכנת' בא לידו כדאית' לעיל סוף השואל דף ק"ג ע"א וז"ל הש"ס אבל הכא א"ל האי דכתבי לך שטרא כי היכי דלא תחזק עלי' ופירשו תוס' דלשם שע"י כן יש לו קול שבמשכנת' היא אצלך ע"ע והנה מצינו דעות ה"ה בעלי תוס' והרשב"ם בב"ב פ' חזק' אם יכול לטעון לקוחה היא בידי באשר יצא הקיל שבמשכנת' בא לידו דהרשב"ם סובר דאינו יכול לטעון לקוחה היא בידי הואיל דיצא הקול שבמשכנת' באה לידו ובעלי ון לקוחה היא בידי אע"פ שיצאתוס' סוברים דיכול לט הקול דבמשכנת' באה לידו ומיהו סוברים דמ"מ אינו נאמן לטעון טענ' אחר' להיות נאמן במגו דלקוח הואיל דלקוחה היא טענ' גרוע דלא רצה לטעון כן הואיל דיצא הקול ע"ע והטור הביאו סי' קמ"ט. והנה רבינא הלז לא הי' קשה לי' מעולם אתקנתא דמשכנת' דסור' דסבר דליכא למיחש שיטעון לקוח' אחר שיש לו קול דבמשכנת' בא לידו הואיל דאיכא שטרא וא"כ אינו נאמן לטעון לקוח' סברת הרשב"ם אבל עתה דראה דר"י סבר דנאמן לטעון אפי' טענה אחרת במגו דלקוח וא"כ מכש"כ שנאמן לטעון לקוח בעצמו וחזינן נמי דאפי' איכא שטרא דאפ"ה לא יצא הקול וא"כ קשה לי' אתקנתא דסורא חדא שהי' שתים חדא שיטעון לקוח בעצמו ועוד דיטעון אפי' טענה אחרת ויהי' נאמן במגו דלקוח. וזה קשה לי' נמי אפי' ארב פפא דאף דרב פפא סבר דאינו נאמן לטעון טענ' אחר' במגו דלקוח מ"מ נאמן לטעון לקוח והראי' דנתן טעם דלא סבירא להו דר"י משום דלגביינ' קאי כו' משמע אי טען תחלה לקוח ואמר דלא ירד מעולם בתורת משכנת' לתוכה הוה נאמן כי אין טעם בזה ודאי דלא יהי' נאמן על טענת לקוח בעצמו. ועיין בש"ך סי' ק"נ דרצה לפרש מאי דאמר ר"פ כיון דלגביינ' קאי כלומר לגבות חובו בשיכלו ימי המשכונ' ודאי מיזהר זהיר בי' ומשקר ע"ע ולא כפירש"י כי דרך קצת בדרך דוחק בשאר דבריו אשר כתב אבל בשנאחז פירושו במקצת כנ"ל יבא טפי על נכון באשר כתבנו דלכך הקשה ממשכנת' דסור' דמשם קשה הני שני דברים והיינו בשיטעון לקוח' היא בעצמ' או טענה אחרת במגו דלקוח הן אר"פ הן אר"י אבל ממשכנת' בנכיית' לא קשה על רב פפא כ"א בשיטעון לקוח בעצמ' אבל בשיטעון טענה אחרת במגו דלקוח ליכא למיחש הואיל דלגביינ' עומד' ולכך מקשה ממשכנת' דסור' דוק:

בגמרא ר"י אמר בעה"ב נאמן דאי בעי אמר שכירי ולקיטי הוא ור"נ סבר דהוה כמגו במקום עדים הואיל דמנהג אינו כן ולמה ישנה ממנהג המדינה ואנן סהדי כו' וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה