כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף קט:
ההוא שתלא כו' אמר להו הבו לי' שבחי' כו' א"ל אנא פלגא דשבח קאמינא כו' ובתחלה דקאמר הבו לי' שבחי' לא רצה נמי דליתן לי' יותר מפלגא ולכך קאמר שבחי' דייק' שבח דליה מה שמגיע לחלק שלו ורבא הבין דכולי' שבחי' קאמר או דהוה קשה לי' לרבא מאי דמקשה לקמן ממנתא דאריס' וא"כ אינו צריך ליתן לי' כ"א ריבע' דשבחי' ואת"כ מפרש רבא קושיתו והשיב ר"פ דריבעא דשבחא קאמינא ומאי דאמרי פלגא היינו החצי מה שהי' שייך לו אילו הי' נשאר בשדה וכן אפשר לפרש אפי' לס"ד דרב אשי וק"ל ועיין בת"ח. הא דקאמר הש"ס דבעי למיסק לארעא דישראל ומאי אכפת לן בזה נראה דבא להורות לן דאלו לא בעי למיסק לארעא דישראל לא היה מניחים אותו לאסתלוקי ומזה יצא לרמ"א בסי' ש"ל דכתב וז"ל ומיהו אינו יכול להסתלק בלא רשות דבעל השדה ע"כ והש"ך תמה עליו דמנ"ל לומר כן ולא משמע כן בש"ס ואני אומר דודאי משמע מהכא כן וק"ל:
עוד בגמ' א"ל רב אחא כו' ולימא לי' אנת מנתא דילך כו' ואנא מנתא דילי מאי דבעינא עבידנא בי' כו' ופירש"י ואני אמכור לאחרים כו' ומהרש"א תמה וכי בשופטני עסקינן דיתן חד ופלגא ואח"כ צריך ג"כ לאריס ואותו אריס יקח השליש והיינו פלגא דדינר ולא ישאר לו כ"א דינר אחד והוא נתן דינר ופלגא. לכך אמינא דודאי השתא אינו שוה כ"א א' וחצי אבל כאשר ירד בתוכו אריס ויעבדני עד גמירה יהי' שוה שלשה דינרי' בכפל מה ששוה עתה למשל ואח"כ יקח האריס אשר עובד איתו דינר א' וישאר לבעל הבית שני דינרי' וא"כ שפיר קאמר רב אחא אנת מנתא דילך כו' דוק היטב ותמצא כי נכון הוא:
גופא כו' אמר רב מניומי כו' קופא סבא כו' בא לומר דאע"ג דאמינא דמסתלקינן כי היכי דלא לפסוד בעה"ב אבל בקופ' סבא שאין לו עוד מה לשמור יקח פלגא ובשטפ' נהרא כו' ריבעא הואיל דבלא זימני' הוא ודכתבו תוס' בד"ה רבא כו' וק"ל:
בתוס' ד"ה נפלו לה זיתים כו' מדפליג התם רשב"ג כו' דע דהנוסחאו' שלפנינו במתני' בבבא זו ר' יהודה במקום רשב"ג ועיין בטור א"ע סי' פ"ה בב"י. בא"ד וכן משמע נמי מעיקרא כו' והנהו עבדים ושפחות ע"כ כשעושין קצת מלאכה כו' וה"נ מיירי דאיכא בזיתים קצת פירות כו' פירוש דאל"כ מאי פריך מעבדים על זיתים וק"נ:
אבר מ"מ יש לדקדק על המקשן דלשם דמנ"ל להקשות באמת מעבדים על זיתים דלמה הא דזיתים מיירי בשאינן עושי' פירות באמת אם לא דנימא דמסתמא בחד גוונא מיירי ודוק ובמאי שכתבתי לעיל דגירסאות יש אי גרסינן ר"י או רשב"ג יש לדקדק עוד וצריך תלמוד:
בא"ד וי"ל כו' אבל לאביי כו' א"כ אין זה טובת הבעל כו' כי טוב לו יותר להמתין מעט עד שתייבש לגמרי ויהא הכל שלו ע"כ הנה יש לדקדק לפי דבריהם א"כ לפי המסקנ' דפליגי דוקא בשדה שאינה שלה אבל בשדה שלה מודי' כ"ע דלא ימכור מפני שבח בית אבי' והיינו לטובת האשה ע"כ ולאביי לא א"ש דא"כ מאי טיבותא יש לאשה בזה דלא ימכור אלא יעמדו עד שתייבשם לגמרי והלא אם ייבשו לגמרי יטול הבעל הכל הואיל דהוה פירי בשדה שלה היה טוב לה יותר למכור אותם השתא ויקח בהן קרקע דשאר לה הקרן דוק: