אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף קא:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף קא:

דף קא.

ברש"י ד"ה להודיע קתני כו' כלו ימי השכירות בימות הגשמים אינו יכול להוציאו כו' נראה הא דכתב רש"י כלו ימי השכירות מיירי דוקא בשכרו סתם דיתן כל שנה ושנה סך מה ולא פירש לו כמה שנים ידור בתוכו ומ"מ אתי שפיר לישנא דכלו ימי השכירות דהיינו סיום השנה ודאי הוא באותו זמן אשר נכנס לתוכה. אבל ודאי דלא כיון רש"י ז"ל דאפילו בשכרו לזמן ידוע כאשר הבין הרמב"ן ושארי פוסקים בדבריו עיין בב"י דטור ח"ה סי' שי"ב וק"ל עיין מה שאכתוב לקמן דף ק"ב ע"ב בתוספת ד"ה בחזקת שלא נפדה:

במתני' המשכיר כו' המשכיר חייב בדלת בנגר ובמנעול ובכל דבר שמעשה אומן. לא תקשה הואיל דכללא כייל כל דבר שמעשה אומן א"כ פרטי ל"ל דקאמר בדלת כו' דלא תימא דוקא דבר דבלאו הכי לא מיתדר ביתא אבל לומר דחייב לעשות לו דברים המועילים לשמירת ביתו אימא דלא לכך קא חשיב הני דברים בדרך לא זו אף זו וק"ל וז"ל הרמב"ם וכל כיוצא מאלו הדברים שהם מעשה אומך והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות וק"ל:

בגמרא ת"ר המשכיר כו' חייב להעמיד לו דלתות כו' נראה דהברייתא בא להוסיף ולומר דאפילו נפלה הדלת שהיה בבית בעת כניסתו לתוכו חייב להעמידה וכן לפתוח לו החלונות אשר נסתתמו אחר כך וכן אשארי וכן משמע בפוסקים עיין עליהם:

בתוס' ד"ה לא יטלנה ויצא אע"ג כו' גבי מזוזה אסור כו' וזה מדויק בש"ס דקתני לא יטלנה ויצא משמע דוקא בעת יציאתו לא יטלנה אבל אם נשאר בתוכו רק שיטלנה מדלת זה ויתננה לדלת אחרת רשאי וק"ל: כתוב בנמוקי יוסף דכל מה ששוכר עושה יכול להוליכו עמו כשיצא עד כאן ושפיר כתב דכן הוא מדויק מדקתני ברייתא דבמזוזה לא יטלנה ויצא משמע דשאר דבר מותר ליטול ואפשר דמשום כך הבי' הש"ס הברייתא הכא להורות כן. והנה על מאי דמקשה מעשה לסתור משני אריש' ולכאור' יש לדקדק דלא קתני לי' ארישא אפשר דברייתא בדקדוק קתני לי' אחר סיפא משום דלא תבין מה שאמרתי לך כשהוא יוצא לא יטלנה דדינא קאמרו ולא משום סכנה וא"כ תקשה לך מאי שני נכרי מישראל אם הדין כן הוא שיניחנה אף גם בנכרי יניחנה לכך קאמר מעשה כו' לומר דלאו דינא קאמרו אלא משום סכנה וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה