כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף קא.
בגמרא אר"ש בן פזי ורביעית שאמרו חוץ מן ההוצאה. ובזה א"ש הא דתני במתני' ועשו פחות מרביעית לסאה ולא תני ולא עשו רביעית לסאה אלא לומר דבאמת עשו רביעית לסאה רק דנפחת אח"כ מחמת היצאה ועיין בכתובות דהש"ס מדייק כן על הא דאמר ר"מ כל הפוחת לבתולה ממאתים כו' וק"ל:
עוד בגמרא תנא אמר הלה זיתיי אני נוטל אין שומעין לו אפשר דמייתי הברייתא הכא אחר אמרו דלאחר שלש הכל לבעל הקרקע משום דאגר לאחר שלש מי לא הוה אכילנא כולי' ולכאורה יש לדקדק דבעל כזתים נמי נימא כן לכך הנחתי אוחם לדעת שאוכל עמך לאחר שלש כדהקשא הש"ס אדברי עולא וכפירוש התוס' בד"ה ולימא כו' לכך קאמר תנא כו' אין שומעין לו וא"כ א"א לי' למימר דעל דעת כן הניחם שם דהלא ע"כ הוצרך להניחם שם משא"כ בעל הקרקע דאין מכריחים אותו להניחם שם ע"כ כדאי' בטור סי' קס"ח והב"י כתב עליו דבא לי' להטור לומר כן מדלא תני נמי אם אמר בעל הקרקע טול זתים שלך דאין שומעין לו ובאשר כתבתי מוכרחים אנו לומר כן וק"ל:
והנה בתוס' ד"ה ולימא כו' האריכו קצת והוצרכו לכך דלא תימא דקושיתו הוא אלאחר שלש וא"כ לא הוה א"ש הא דקאמר לאחר שלש הוה אכילנא כולי' דא"כ גם בעל הזתים יאמר כן לכך פירשו דאתוך שלש קאי וק"ל: