אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף צא.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף צא.

דף צ:

בגמ' דאי כר"י האמר יורש אינו מימר יורש אינו סומך סיים בדבר הזה דיורש אינו סומך אף שאינו ענין לכאן משום דילפותא דר"י דאמר יורש אינו ממיר אתי' לי' ממה שסובר שאינו סומך דיליף תחלת הקדש מסוף הקדש כדאי' שם בתמורה וק"ל:

עוד בגמ' א' אביי הא מני ר"מ כו' יש לומר דאביי נייד מתירוצא דרבא דלישנא דמשלם לא משמע כתירוצו ונייד גם מתירוצא דר"פ דא"כ אפכא ה"ל לומר בברייתא משלם כו' ולוקה הואיל דהתשלומים אתי' תחלה ורבא נייד מתירוצא דאביי דניחא לי' לאוקמי טפי כרבנן מדר"מ ומדר"פ נייד כטעם הראשון וגם ר"פ נייד מדברי שניהם מהאי טעמי' דאמינא ואפשר לומר דהברייתא גופ' סביר' כג' תירוצי' שלהם והבן:

עוד בגמ' א' ר"פ ה"מ בעו מינאי כו' ופשטי להו לאיסור' חדא כהלכתא כו' הא דקאמר דבר זה ג"כ דפשיט להו כהלכתא ומאי אשמעינן דפשיט להו כהלכתא דבשלמא במאי דאמר דפשיט להו לאיסורא דלא כהלכתא שמעינן טובא דיש לעשות גדר ולאסור שלא כדין ושלא כהלכתא. גם יש לדקדק למה מסיים במה שמביא שפשט להו כהלכתא הא דכיוצא בו אין טשין כו' לכך אמינא דאף דפשיט להו כהלכתא מכל מקום הי' מחמיר עליהם בדבר מה דהנה מצינו בלישת עיסה בחלב היתירא באם עושה כעין תורא כדאי' בפסחים ור"פ פשיט להו לאיסורא דהיינו דקאמר להו סתמא אסור ולא קאמר להו ההיתר אם עושין בכעין תורא כדי שלא יזלזלו ודבר זה (דהיינו דמותר בכעין תורא) שמעינן מהא דמסיים אין טשין כו' דלכאורה יש לדקדק הואיל דחזינן דאסור אפילו בנ"ט בר נ"ט מאי אשמעינן א"כ ברישא דאסור דפשיטא הוא אבל באשר אמרינן דמצינו ג"כ היתר בשעושין בכעין תורא א"כ ודאי צריך לאשמעינן ברישא דאף בזה מותר לעשות בכעין תור' ומאי שמקשי' תוס' דבקינוח סגי יש לומר דנ"ט בר נ"ט אסור לעשות לכתחלה אלא בדיעבד מותר ואי הוה מקנה כדי לאפות אח"כ הוה כמו לכתחלה דוק:

בגמ' מתיב רב אחדבוי אלו נאמר כו' הא דמבוא הש"ס מילתא דרב פפא ואח"כ תיובתא דרב אחדבוי נראה דאי לאו דר"פ הוה אפשר לתרץ האי קושי' ולומר דהא דקאמר לא יאחוז היינו מדרבנן דהואיל דמדאורייתא אסור בהכנסת מין במינו גזרו רבנן אפי' באחיזה אבל השתא דהביא ר"פ ראי' מהא דשמואל אף דאפשר לומר דע"כ לא קמיירי שמואל אלא בדאורייתא אבל בדרבנן נגזור כקושי' התוס' אלא ודאי דסבר ר"פ וידע דמעולם לא גזרו רבנן שום גזירה בהדא מילתא וא"כ ודאי קשה מאותה ברייתא וק"ל: וגם אפשר לומר דבא לר"פ הדא מילתא דלא גזרו רבנן כלום מן מאי דאמר הני תרי מילי בהדדי ובמנאפי' כו' לומר כמו במנאפי' דאין שייך שם לומר גזירה דהלא מיירי שם בעדים הבאים להעיד כן אין שייך לומר בהדא מילתא שום גזירה וק"ל:

בתוס' ד"ה בבא לצאת ידי שמים וא"ת כו' וא"ת תנא תני כו' היינו שם בפרק הזרוע מקשה כן. אפשר לומר ולדבק הוא"ת הב' לדקודם דאחר דתירצו התוס' על קושי' הראשונה דהם לא רצו כו' ע"כ צריכנא לומר כפשט הא' שפרש"י דאי כפי מה ששמע מפי המורה הוה קשה דאחר שבא לידו ותפיס בי' א"כ למה הי' מהדר להו וא"כ קשה קושי' הב' אבל לפי מאי שפירש המורה לא הי' קשה מידי דשאני הכא דלא איירי כלל בבא לצאת ידי שמים וק"ל: בד"ה אתנן כו' עיין מה שכתבתי בב"ק על דבריהם:

בד"ה ואם טש כו' תימא כו' כבר מצאתי יישוב על קושתם כדלעיל בד"ה ופשטי להו כו' תימא לר"י כו' גם כאן מצאתי קצת יישוב על קושיתם ודוק:

בד"ה מין במינו כו' תימא כו' וי"ל כו' אבל יש לדקדק דא"כ למה מאריך בלישני' ודייק מסיפא דברייתא ה"ל למידק בקיצור מרישא דברייתא דוק ותמצא:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה