אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף עג:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף עג:

דף עג.

בגמ' א"ל אי הוה ידענא דהוה ממושכן למר לא הוה זבנינ' לי' השתא כו' לכאורה יש לדקדק מאי נפקא לן בזה שאמר לי' רבא אי כו' ואפשר לומר דמזה מוכח לקיים דברי רש"י ז"ל דמשמע מדבריו שכבר נתן רבא כל דמי שווי' של הבית להנכרי ולא נשאר לו מאומה בידו לשלם לרב מרי ולא כתוס' ואי הוה עדיין מעות בידו לסלק מהם את רב מרי אזי הוה כלוה מן רב מרי ומשכן לו הבית והי' אסיר לרב מרי לדור בו בחנם וזה שמעינן מדאמר רבא אי הוה ידענא כו' ואי איתא דלא נתן רבא כבר כל המעות דמי שווי' של הבית להנכרי רק שביק בידו כפי מה שלוה מן רב מרי כדי לסלק את רב מרי מן אותו מעות א"כ ע"כ דאמר לי' בהדיא דמן אותו מעות יסלק רב מרי מן הבית אשר מישכן לו והיאך יאמר א"כ אי הוה ידענא והרי שפיר ידע הכל. והנה נראה לפרש על דרך הזה ולומר דרב מרי טעי בגופא דעובדא ולא בדין דאיהו הוה סביר דלא נתן רבא כל המעות לנכרי רק שבק בידו כפי מה שחייב לו הנכרי לסלוקי ולכך הוצרך להביא דמי השכירות לרבא ורבא השיב לו דלא נעשה כן כי כבר נתן כל דמי שווי' ולכך אמר אי הוה ידענא כו' כלומר לא כמו שאתה סובר דלא נתתי כל המעות דהלא אם הייתי יודע דהוה ממושכן לך לא הוה זבנינא וק"ל: עוד בגמ' רבינא הוה יהיב כו' ושפכי לי' טפי כו' א"ל מי שרי כו' כדי שלא תקשה היאך לא ראה רבינא מאי דמפורש לקמן במתר' וז"ל לוה הימנו והי' משלח לו ואומר לו בשביל מעותך שהי' בטילות אצלי זו היא רבית מאוחרת דמשמע דוקא בדאמר לי' בשביל מעותיך אבל בדשתיק לא י"ל דבאמת דרבינא לא מטעם איסור רבית לחוד קשאל שאילתי' רק הואיל דקרקע אינה שלהן א"כ סבר דאחול' דידהו לאו מחילה הוא עד דמהדר לי' רב אשי ובזה תוכל ליישב היטב הצעה דש"ס וק"ל:

בתוס' ד"ה דסתם משכנתא שתא כו' וחשיב כמכר אצלו כו' הנה לדעת רב אלפס ז"ל ושארי פוסקי' דסוברים דאפי' באתרא דלא מסלקי לא אכיליאלא בנכייתא א"כ לא יצדק מעשה דרב מרי דאמר סתם משכנתא והוה כאתרא דלא מסלקי ומאי אהני' דהוה כמו באתרא דלא מסלקי דמ"מ לא יאכל אלא בנכייתא ואיהו לא אתני ודאי כן עם הנכרי. ויש ליישב לדעת אלו גאונים דה"ק רב מרי דסתם משכנתא שתא וא"כ לא היה ביכולת דנכרי למכרו באותה שנה ולא חל המכירה כ"א אחר שנה ולכך לא הוצרך ליתן דמי השכירות של שנה אחת ודוק. ובזה יסתלק ג"כ קושיא עצומה מהרשב"א דסבר באתרא דלא מסתלקי לזמן מה ואפי' אם יהי' בידו אחר אותו זמן נקרא עדיין אתרא דלא מסלקי ונשאר לו כח היתר וא"כ גם כאן הי' מקום לומר דאפי' אחר השנה היה מותר לרב מרי לדור בו בחנם ואף גם הוא כתב בפירוש דסתם משכנתא שתא נקרא אתר' דלא מסלקי יעי' בב"י סי' קע"ב אבל במה שכתבתי א"ש ודוק:

בתוס' ד"ה התם בידו כו' תימא כו' ה"נ אם יש לו יין הוה בידו כו' וי"ל דהכא אין בידו כשער הזול כו' לכאורה נראה דמ"מ אם יש לו יין באותו פעם אשר נשלח למזבן לי' יין מודה ר"א דמשלם לי' כדקאזיל אפרוות' דזלשפט דהלא ודאי דזה נקרא בידו הואיל דיש לו יין וכתב האשר"י ומיירי כשהתנה עמו שאם לא יקנה שימציא לו יין משלו דאי לאו הכי הא ק"ל המבטל כסו של חבירו אין לו עליו אלא תרעומות כו' ע"ע וא"כ למה לא נחייב ליתן לו יין משלו הואיל דהי' לו יין באותו פעם. אבל א"כ ק"ק מאי קאמר ר"א אפי' יין סתם נמי לא דהוה אסמכתא דמנ"ל לר"א דלא איירי רב חמא במאן דלא היה לו יין וא"ת דא"כ ביין זה נמי דזה אינו דודאי ביין זה הוה אסמכתא אפי' הי' לו יין דמי יימר דמזבני לי' זה היין בעצמו וי"ל ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה