כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף עג.
באותה ברייתא המוליך פירות ממקום למקום כו' ואני אעלה לך כו' אם יש לו פירות באותו מקום מותר כו' נראה דצריך להיות לו פירות דוקא כפי הסך שמקבל ממנו במקום זה ולא אמרינן דהוה די אם יש לו אפי' סאה א' כדאמרינן לקמן באבד המפתח דהכא שאני הואיל דאין לו פירות באותו מקום ובזה א"ש דאשמעינן בברייתא מה דלא שמעינן במתני' דלקמן וכר"י דלקמן ודוק:
שם באותה ברייתא והחמרין מעלין במקום היוקר כבמקום הזול ואינן חוששין מ"ט ניחא להו דמגלו להו תרעא כו' נראה לפרש הא דמגלו תרעא בע"א ממה דפרש"י ז"ל דהנה איתא לעיל דף ס"ג ע"ב זוזי דאינשי אינהו עבדי ליה ספסרותי' ועיין פירש"י שם וא"כ שפיר קאמר הכא דע"י שיש להן מעות בידם משתכרין הן הרבה אף מה דיקחו הן לנפשם בהקפה במקום הזול דע"י מעות של אלו יתגלה להן השער דפירות ויקחו יותר בזול מאשר אם לא הי' בידם מעית והיו לוקחין הכל בהקפה דלא הי' מתגלה להם השער ויוצטרכו ליקח ביוקר הואיל דלא ידעו היאך יצא השער ובזה א"ש נמי דלא קאמר נמי א"ב תגרא ישן ודוק היטב ותקרב את דברי:
עוד בזה ראיתי באלפסי דגריס והחמרין מעלין ממקום היוקר למקום הזול וכפי אותה גירסא נ"ל לפרש בדרך אחר דרוצה להתיר בחמרין אשר אסרו לאדם אחר וכדאמר ברישא דברייתא ברשות לוקח אסור אם נותן במקום הזול כפי מה ששוה במקום היוקר אבל החמרין מותרין לעשות כן הואיל דבלאו הכי הם הולכים לאותו מקום עם שארי פירותיהם ושאל מ"ט דסוף סוף נותנים יותר מאשר הן שוין באותו מקום ותירץ דניחא להו דמגלו להו תרעא פירוש המוכרים אשר הן לוקחים מהן מגלים להם התרעא שבמקום היוקר הואיל שהם רוצים שישלמו להם הסחורה באותו מקום כבמקום היוקר וא"כ ודאי שיצטרכו לגלות להם השער שבמקום היוקר. ובזה א"ש שסמכה ברייתא דין דחמרין לכאן הואיל דמתירין בהו מה דאסרינן ברישא לאדם אחר וגם א"ש הא דאמרה הש"ס דמגלו להו תרעא כאלו ודאי לן דמגלין התרעא ובמה שכתבתי ודאי כן הוא. ולפי פי' הזה נראה דהא דאמרה הש"ס א"ב תגרא חדתא קאי על המוכר אשר הם לוקחים ממנו ודוק. גם יש לפרש דקאי על דין ב' דברייתא דבדאמר אני אעלה לך פירות שבמקום פלוני דאם אין לו פירות באותו מקום אסור וקאמר דבחמרין מותר אף שאין להם פירות באותו מקום וא"כ פירושו הכי לפי גירסא דילן והחמרין מעלין כו' היינו שמותר להן ליתן פירות במקום היוקר כאשר קבלו במקום הזול למשל אם קיבלו במקום הזול יו"ד סאין מותר להם לומר אנחנו נחזיר לך יו"ד סאין במקום היוקר ואם לא נחזיר לך היו"ד סאין שם נשלם לך כפי שוויין דמקום היוקר ושואל מ"ט ומהדר ניחא להו דמגלו להו תרעא פירוש המוכרים שבמקום הזול מגלים להו תרעא דמקום היוקר יותר כדי שבאם לא יהי' להם שם פירות דישלמו להם המעות כפי אותו שער וק"ל:
בתוס' ד"ה החמרין מעלין כו' וא"א לומר כן דלעיל בטרשא דרב חמא כו' לכאורה מכל זה לא אריא להקשות על רש"י דשם מיירי בדקיץ כדאיתא בתוס' עצמם שם דף ס"ה ע"ב בד"ה והלכתא כרב חמא ע"ע ודוק:
בד"ה מ"ט כו' ור"ח פירש דאפי' שכירות כו' ומ"מ נראה דמודה כו' ולי נראה דר"ח סבר כרש"י דהחמרי' היו מקבלין עליהם אחריות הדרך וא"כ ודאי הי' צריך להטעם דגלוי תרעא וכן מצאתי בב"י דר"ח סבר בהא כרש"י ז"ל ע"ע. אך קשה לדעת ר"ח דא"כ מאי מקשה הש"ס ונשקול שיתא דלמא התם איירי דלא הי' נותן שכר עמלם ולכך הוצרך למשבק חדא סאה לשכר עמלם וי"ל:
גם על הש"ס הי' אפשר לדקדק מאי פריך ונקבל שיתא דלמא איירי בתגרא חדתא ורב סבר כר"א וגם זה י"ל ודוק:
בד"ה בתורי כו' עיין לעיל דף ל' מה שכתבתי בזה: