כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף סו.
בגמרא מ"ד הוא גופי' כו' קמ"ל עיין בת"ח דשפיר ויפה כתב וראוי למי שאמרם:
בגמרא א"ל ר"ג לר"נ ר"י קרע לשטרך א"ל דרדקי' קרעי' גברא רבה קרעי' כו' א"ד א"ל כו' דכ"ע לגבי דידי דרדקי נינהו. נראה דר"נ לא אהדר לר"ג דבר אחר יותר כ"א מאשר אמר דרדקי' קרעי' בלשון בתמי'. והנה בלשון הראשון הבינו מדבורו דהכי קאמר בתמיהתו וכי דרדקי קרעי' וא"ד ס"ל דה"ק בתמיהתו שתמה אשר קרעי' אדם דשקול כדרדקי נגדו וק"ל: עוד בגמרא הדר אמר ר"נ אפי' בשעת מתן מעות לא קני איחבי' כו' א"ל אני אומר אסמכתא קני ומניומי אמר לא קני ולמניומי קשיא מתני' כו' א"א כו' הנה אפשר לפרש דמעולם לא חזר ר"נ מן דבורו דלעיל דסבר אסמכתא קניא והיינו בדאמר מעכשיו והא דאמר הכא לא קניא היינו בדלא אמר מעכשיו והנה רבא לא הבין כן משום דהוה קשה לי' דאם כן דמיירי לעיל בדאמר מעכשיו מאי אתי לאשמעינן דקונה אפי' לאחר מתן מעות ובודאי דגם רב הונא לא יפלוג ע"ז דקונה במעכשיו אפי' לאחר מתן מעות וא"כ מאי אתא הוא לאשמעינן ולכך אהדר לי' ר"נ אני אומר אסמכתא קניא היינו במעכשיו ומניומי אמר דלא קניא אפי' במעכשיו משום דבעי ב"ד חשוב כדאיתא שם בנדרים וא"כ טובא קאתינא למשמע דהלא מניומי גם בזה פליג ואומר דאינו קונה ולכך קאמר א"כ מתני' קשיא למניומי וקאמר אב"א כו' ואב"א כו' לומר דאב"א הראשון אית לי' למניומי ואב"א השני אית לי' לר"נ ובזה יתפרש היטב הש"ס וגם הרבה קושיות שבתוס' יסתלקו מעלינו ודוק. והנה מה דמחלק רב הונא בין שעת מתן מעות ובין לאחר מתן מעות וס"ל דלאחר מתן מעות אינו קונה כ"א נגד מעותיו ולכאורה יקשה אי סבר דאסמכתא קונה יקנה הכל ואי לא קני לא יקנה אפי' נגד מעותיו. ונראה דסבר דבשלמא בשעת מ"מ גמר ומקנה נגד נתינת מעותיו דאל"כ לא יתן לו המלוה מעותיו אבל לאחר מתן מעות דיש לו כבר המעות מן המלוה רק דמתיירא השתא הלוה כשיבא זמן של התשלומין יטרדהו לשלם וא"כ די לו באשר גמר ומקנה לי' נגד מעותיו כי היכי דלא לטרדן כשיבא זמן התשלומין ודוק ובזה יתורץ קושית התוס' בד"ה לאחר מ"מ כו':
בתוס' ד"ה ומניומי אמר כו' עד אבל לר"נ דאמר כו' לא יתכן טעם זה אבל לר"ה א"ש אף לאחר מתן מעות דקונה לכל הפחות נגד מעותיו דנחית דרגא חדא וכדכתבו ז"ל בסוף דבור שלפני זה וק"ל ודלא כמהרש"א ז"ל ע"ע: