אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף סד:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף סד:

דף סד.

בגמרא מאי קמ"ל כו' אי ממתניתין כו' הא דלא משני אי ממתני' ה"א דוקא בהלויני אבל בהלוהו לא לכך אשמעינן ר"נ אפי' בהלוהו נראה דהואיל דמתני' סתמא קאמרה משמע ממנה דאוסרת הכל אפי' בהלוהו והא דקאמר השתא אי ממתני' ה"א בחצר דקיימא לאגרא כו' נימא נמי הואיל דמתני' סתמא קאמרה אוסרת הכל אפילו זולת דר"נ דזה אינו דמסיפא דמתני' נשמע לרישא דהסיפא איירי ודאי בדקיימא לאגרא הואיל דאמר ולא ישכור ממנו בפחות משמע דאיירי בחצר דקיימא לאגרא ואף גם הרישא קמיירי כן:

ובאמת מתני' מיירי לדעת קצת פוסקים ברבית דאורייתא דוקא והי' נראה לי לפרש דברי המקשן אשר הביא מתני' כולה אף הסיפא ולכאורה הוה די בדהביא הרישא לחוד דמינה מקשה לר"נ מאי קמ"ל ואמינא דהמקשן סבר דאדרבה מתני' איירי ברישא בחצר דלא קיימא לאגרא דאל"כ כיון דאמרה הסיפא ולא ישכור ממנו בפחות א"כ מאי קמ"ל הרישא דלא ידור בו חנם אלא ודאי דהסיפא אתיא לגלוי על הרישא דאיירי אפי' בדלא קיימא לאגרא והסיפא בדקיימא לאגרא והשיב לו התרצן דאדרבה דה"א דהסיפא אתיא לגלוי על הרישא דדוקא בדקיימא לאגרא דאי לאו רישא ה"א בחנם אפי' בדלא קיימא לאגרא אסור לכך אשמעינן סיפא דדוקא בדקיימא לאגרא ודוק ועיין בפוסקים כי הרבה דברים והרבה חלוקי דעות נאמרים בדין הזה: עוד בגמרא ר"י ב"ח תקיף כו' א"ל רבא ברי' מ"ט עביד מר הכי כו' הנה רבא ברי' רצה לידע טעם ההיתר ולכך שאל לאביו אבל לא כמתמה על אביו בדבריו דודאי כי הא מילתא אסור לעשות לאביו כדאיתא בסנהדרין ובי"ד הלכות כבוד או"א וק"ל:

עוד בהא מילתא א"ל אנא כר"נ סבירא לי כו' א"ל אימר דאמר ר"נ כו' והנה ודאי לכאורה יש לתמוה על ר"י דסבר דר"נ איירי בכל עבדים א"כ למאי יקנו אותן בעלי בתים אם נהמא דכריסי' לא שוין אלא נראה דרבא ברי' דקאמר לאביו אימר דאמר ר"נ כגון דארו עבדיה כו' לאו דמשמע כן בפירוש על מילתא דר"נ רק דאף הוא מכח הסברא הזאת למד כן דא"כ למה יקנהו אדם לעבד כנעני אם לא שוה כלום אבל אביו לא כן ידמה ולכך השיב לו אח"כ אנא כרב דניאל כו' ס"ל דאמר התוקף מבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור דניחא לי' דלא נסתרי עבדיה וכבר אוקמא הש"ס בב"ק דף צ"ז למילתי' דרב שלא בשעת מלאכה דהיינו שאין עכשיו לבעליו מלאכה לעשות דודאי ניחא לי' דלא נסתרי עבדיה וא"כ יש לומר שפיר דעל כל העבדים אמר ר"נ מילתי' ובשלא בשעת מלאכה וק"ל:

בתוס' ד"ה האי קרוב לשכר כו' וא"ת תקשה לי' אמתני' דיצא השער פוסקים כו' הנה רש"י ז"ל נשמר מזה דכתב וז"ל כיון דאינו מקבל אחריות המקח נמצא שאין זה מכר ומעות הלואה הן אצלו וקריבות השכר מחמת רבית הוא ע"כ פירוש הואיל דיוכל לבא לידי הלואה והיינו כשיחמיץ היין וא"כ בשביל אותה הלואה יקבל הלוקח השכר כשיתיקר ומתחזי כרבית משא"כ התם בפוסקים על השער דמעולם א"א לבוא לידי הלואה דהמקח קיים לעולם ואי יחמיץ היין במקום אחד יתן לו ממקום אחר ואזי ודאי דלא מתחזי כרבית. ואפשר דגם בתירוצם כיוונו לזה וק"ל:

מה דהקשה מהרש"א בדבור זה יש ליישב ברווחא ע"מ ודוק:

בד"ה אבל חצר דלא קיימא לאגרא כו' עיין מה שכתבתי בב"ק על דבריהם שם ודוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה