כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף נו.
בגמ' אמר אביי כו' ולמאי דמותיב ר"ש ר"י שפיר קמשני
לי' כו' הנה מאי דמאריך אביי בלישני' ואמר ולמאי דמותיב ר"ש כו' ולא אמר בקיצור ור"י שפיר קמשני לי' גם קשה לכאורה לאביי היאך יתורץ א"כ מתני' דילן מני ונראה לי דאביי בא לתרץ לר"י דמשני אע"ג דמיקל כו' מחמיר באכילתו א"כ למה לא קאמר בקיצור דמתני' אתיא כר"מ דסיטון דמצינו דמחמיר באכילה וא"כ מתני' נמי א"ש דמחמיר באכילה אלא דבאמת ידע ר"י המתני' דלוקח מן הנחתום דשם מיקל ר"מ באכילה וא"כ אכתי אינו מתורץ בהכי דתיקו מתני' כר"מ מדמצינו בחדא זימנא דגם הוא מיקל באכילה וא"כ לא עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה אבל למאי דמתרץ על ר"ש דהקשה דמיקל בפדיון עביד שפיר בתירוצו דמ"מ כבר חזינן דמחמיר יותר באכילה מבפדיון וא"כ קושיא דר"ש ליתא מ"מ דהלא ע"כ צריך לומר דיש חילוק בין פדיון לאכילה וא"כ קושיא דרבינא ליתא נמי דאף דחזינן דמיקל באכילה נמי מ"מ מצינו דמחמיר נמי באכילה מבפדיון וא"כ טפי ה"ל לסייע' מסיפא אלא ע"כ הא דלא מסייע מסיפא משום דלאו בקולא וחומרא הדבר תלוי א"כ גם מרישא לא תקשה דלאו בקולא וחומרא הדבר תלוי ואם הדבר כן אף דאמרינן דהתירוץ דשמואל ליתא מ"מ מתני' א"ש כר"מ דהסיטון דגם שם מחמיר באכילה ואי תימא דהלא מיקל ר"מ ג"כ באכילה בלוקח מן הנחתום זה אינו דכבר אמר דאין הדבר תלוי בקולא וחומרא ודוק היטב: