כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף נה:
בתוס' ד"ה ויחזור ויפדה פרש"י כז' מאי דמקשים תוס' ז"ל על רש"י למאי דלא הביא ממתני' דילן דמצינו דמיקל ר"מ בדמאי יותר מבודאי יש ליישב קצת דרצה להביא מתני' דהתם כדי להקשות מדר"מ ומרבנן דר"מ מיקל במילתא חדא והיינו דמחללין כסף כו' ורבנן מקילין בגוונא אחריני במאי דיעלה פירות ויאכלנה בירושלים וא"כ מתני' לא אתיא לא כר"מ ולא כרבנן וק"ל. ומה דהקשו עוד מדלא פריך מהא דמחללין כסף על כסף כו' כבר תירץ הגאון בת"ח ע"ע ויש קצת ראי' לדבריו מדברי תוס' עצמם לעיל בדף מ"ה ע"א בד"ה לפלוג בסלעים על סלעים ע"ע. ומה דהקשו עוד דמשמע איפכא מכמה מקומות י"ל דשאני לקוח ממה דאיירי הכא בחילול דבלקוח הוא דאמרינן דאין יכול לפדות עוד דהלא מתחלה לקח הפירות מן המוכר ע"מ כן להעלותם לירושלים דאל"כ למה לקח אותן וע"כ צריך להעלותן בעצמן משא"כ בחילול די"ל דלכך חילל אותן דהוצרך למעות ולא להעלותן הן בעצמן לכך איכא סברא דצריך להעלות המעות כאשר הי' קודם חילול וק"ל:
בא"ד אבל הא לא קשיא לי' כו' בזה רוצים לתרץ מאי דהקשו על פירש"י אמאי לא מקשה ומייתי מכמה מקומות דדמאי קל מודאי ותירצו דמקשה באמת על שמואל דאמר דר"מ מחמיר בדמאי יותר מן החכמים והכא מיקל טפי מחכמים ולכך מקשה משתי מתני' אלו וע"ז הוה קשה לכאורה דמ"מ ה"ל להקשות ממתני' דילן בקיצור והיינו הזאיל דמיקל בדמאי יותר מודאי ולכך כתבו וי"ל אבל הא לא קשה לי' כו' וק"ל:
בא"ד דדוקא באכילה כו' והוצרך להביא מתני' כו' הנה נראה לומר דתוס' ז"ל אית להו הא דאמרו מחללין אותו כסף על נחושת מדוחק כו' היה דומיא דהא דאמר ר"מ ונחושת על הפירות ויחזור דפדה את הפירות דהכא אמר ר"א ויחזור ויפדה את הפירות אם ירצה ואין צריך להעלותן כשהיה בדעתו מתחלה לכך כשחלל נחשת על הפירות לחזור ולפדות הפירות אף שלא מדוחק והתם לא אמרינן כן דלהוי מותר לחלל כסף על נחושת אף דדעתו לחזור ולפדות אותו נחושת על כסף כ"א מדוחק דוקא ודוק היטב: