אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף לו:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף לו:

דף לו.

בגמ' ומודה אביי כו' ומודה רבא כו' נראה דבזה ניחא דליכא לתמוה על אביי ורבא דפליגי אליבי' דרבה אי אמר פטור או חייב בפשע בה ויצא' לאגם והלא לכאורה חד מנייהו משקר ואי אמר חייב לא אמר פטור אבל השתא דאמרה הש"ס דכל אחד מודה לחברי' בנדון אחד א"כ אפשר דאביי הוה שמע מרבה בנגנבה ומתה שם בבית שומר דחייב והוא הבין דחייב במתה באגם וגם לרבא איכא למימר דשמע מרבה דבהדרא למרה ומתה שם דפטור ולא אמרינן דהבל דאגם נכנס בגופה ומשום כך מתה והוא הבין דאף במתה באגם פטור השומר וק"ל:

בתוס' ד"ה את הימנ' לי בשבועה כו' וסובר רבא שזהו טעמא של ר' יוחנן ולא כאביי וכן הלכה כרבא ולא כר"ח דפסיק כאביי. נראה היה ודאי דר"ח סבר דרבא טעמי' דנפשי' קאמר ואף שסובר דר' יוחנן אית לי' הטעם כמפורש בדאביי מ"מ רבא פסיק דלא כוותי' ואית לי' טעמא דנפשיה ולכך פסק ר"ח כאביי ולא כרבא משום דגם ר"י קאי בשיטתיה ע"כ כתבו הם ז"ל דלא היא דרבא לאו טעמא דנפשי' קאמר רק סובר דזהו טעם של ר"י וא"כ אזלינן והדרינן לכלל דאביי ורבא הלכתא כרבא לבר מיע"ל קג"ם וק"ל: בד"ה א"ה עלתה נמי כו' ומשני נפלה דרישא כו' דומי' דעלתה כו' ולא דמי לנפילה דסיפא כו' ובזה א"ש הא דאמרה הש"ס לא צריכנא שתקפתו ועלתה תקפתו וירדה ולכאורה לא הוה צריך למימר אלא תקפתו וירדה אלא דבא לומר דנפלה הוה דומי' דעלתה וק"ל:

הזהב פרק רביעי דף מ"ד ע"א בתוס' ד"ה הנחושת כו' האי אצטריך כו' אך תימא כו' נ"ל לקשר זה שכתבו אך תימא לדקודם באמרם האי אצטריך כו' דמשמעות לשונם הוא כאלו יאמרו הואיל דהאי אצטריך דאע"ג דבאתרא דסגי חריפין טפי מכספא מ"מ הואיל דאיכא דוכתא לא סגין הוה פירי מכש"כ מעות רעו' דלא מסגי כלל מכש"כ דהוה פירי. והדר קאמרו ותו דכל המטלטלין כו' משום דלא תימא דדרך התנא למתני באיזה מקומות בדרך זו אצ"ל זו וא"כ גם כאן נימא כן לכך קאמרו ותו דכל המטלטלין כו' ומהתם לחוד ג"כ הוה אפשר לומר דדרך התנא למתני בלא זו אף זו אבל מדתני שניהם א"כ הוה תרי מילי דסתרי אהדדי וק"ל:

והוה על מאי דהקשו אמאי אצטריך למתני מעות רעות כו' ואפשר לומר ולתרץ דאשמעינן סיפא דבבא דמעות יפות אין קונין את הרעות והיינו אפי' מעות יפות של זהב אינן קונין את מעות כסף היפות וזה לא הוה שמעינן מהא דכל המטלטלי' קונין זה את זה. אם לא דנימא דמשמע מלשון דמעות רעות קונון היפות היינו בדדמי ועיין בת"ח ודוק:

בא"ד לכן נראה דהמעות רעות היינו שיוצאו' קצת כו' פירו' והן אינן קוני' זה את זה כמו דאמרינן במעות חד פסלתו מלכות כו' רק נגד יפות הן פירי וקונין אותו אבל לא נגד מעות רעות שכמותן לכך קאמר במתני' דקוני' את היפות דוקא. זהו ודאי פירושא דדבריהם ז"ל אבל קשה לי א"כ במאי דאמרו לקמן ומטלטלי קונים מטבע אשמעינן דקוני' אפי' כו' ולגבי מטלטלים מקרי מטבע פירוש לומר דאין קונין מטלטלין. ומאי קמ"ל בזה דאין מעות רעות קוני' מטלטלין הלא כבר שמעינן דאין קונין אפי' זה את זה דדוקא מעות שנפסלו לגמרי קונין זה את זה ולא מעות שיוצאות קצת ומכש"כ דאינן קוני' את המטלטלי' דוק:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה