כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף לג.
במתני' אבידתו ואבידת אביו אבידתו קודמת אבידתו ואבידת רבו שלו קודם כו' הא דשינה מתני' הלשון דבאביו אמר אבידתו קודמת וברבו אמר שלו קודם נ"ל מן מה דכתבו תוס' בד"ה אבידתו קודמת כו' וי"ל כו' היכא דאביו נהנה מגוף הבהמה חייב לכבדו כגון שחוט לי בהמתך אבל הניח ליאבד ותביא לי לאכול שגם לאב קשה האבידה אלא שרוצה לאכול אבידתו קודמת וא"כ שפיר עבדה מתני' דשינה דברישא בהא דאביו נקטה בדוקא אבידתו קודמת אבל א"א לומר דשלו קודם דהוה משמע נמי אי אמר אביו שחוט לי בהמתך דזה אינו דדוקא באבידה היכא דגם לאביו קשה אזי אמרינן דאבידתו קודמת משא"כ ברבו דלעולם אמרינן דשלו קודם דהלא אינו חייב לכבד את רבו מדיליה וק"ל:
בתוס' ד"ה ונוטל שכר כו' דאי בטעינה פשיטא דהא טעינה גופה בשכר וכש"כ מה שמדדה. הנה רש"י ז"ל לא פירש כן אלא מפרש דקאי על טעינה. ואפשר ליישב אליבי' דאף דאמרינן דנוטל שכר היינו דרשאי להתנות עמו דאינו רוצה לטעון לי' כ"א בשכר ואזי נוטל שכרו אבל אפשר אם כבר טען לי' ולא התנה עמו ליטול שכר אינו יכול להוציא ממנו בדיינים משא"כ בשגם מדד עמו דאף דאינו מתנה לקבל שכר יכול להוציא ממנו בדיינים ועיין באשר"י ובטור:
המפקיד פרק ג'. דף ל"ג ע"ב בגמ' מתקיף לה רמב"ח והא כו' נראה לי דאפשר לפרש דקאי דוקא על צריכותא דש"ס דאי לאו הצריכות' ה"א דלאחר שישלם השומר ואזי בשלא ימצא הגנב יפסיד השומר וא"כ גנב שגנב מן השומר הוא שגנב ולא מן הבעל ולכך כשימצא הגנב ישלם כפל להשומר לאשר גנב ממנו הוא דכך אמרה התורה שישלם שנים מטעם קנס דרצה להפסיד את חבירו משא"כ כשלא שילם אזי הי' ההפסד להמפקיד ולכך כשימצא הגנב ישלם הכפל להמפקיד עבור שרצה להפסידו באשר גנב מבית השומר אבל השתא דחזינן דהש"ס עשאה צריכותא באומרה דאי תנא כו' ה"א בהמה הוא דמקני לי' כפילה כו' משמע דקני' הכפל בא מהמפקיד ולכך קשה לו לרמב"ח ודוק: בתוס' ד"ה אית דלא גרסי כו' ויש ליישב שכך טוען הנפקד כו' ובזה א"ש דבמתני' נקט שנגנבו או שנאבדו דהנה יש לומר דבאמת שני תירוצי' של תוס' הם כנים ויתפרש המתני' הכי דלפירוש הראשון נקט נאבדו לרבותא לומר דאע"ג שלא טען אמת באמרו שנאבדו וסד"א הואיל דמשקר לא מקני לי כפל. ואי תנא נאבדו לחוד ה"א דהפירוש הוא כפירוש שני של תוס' דהיינו דידעינן שנאבדו אך לא ידעינן אם ע"י גניבה או ע"י דבר אחר וא"כ ה"א דוקא הכא מקני לי' כפל מספק משום דאכתי לא ידע המפקיד אם נגנב דבא לכלל כפל אבל היכא דידעינן דנגנב דכבר יודע שנגנב ואפשר לבא לידי כפל לא מקני לי' הכפל אחר דאין הבאת הכפל רחוק כל כך קמ"ל תרוויי' וק"ל:
בתוס' ד"ה נגנבו ה"ה אם אמר פשעתי כו' דהנה ודאי אף לפירוש שני שכתבו תוס' בדבור הקודם לזה דאנו יודעים שנגנבי כו' מ"מ מוכח ממתני' דלא טען פשעתי דהרי אמרה שילם ולא רצה לישבע משמע שאם הי' רוצה לישבע הי' פטור ואי בדאמר פשעתי היאך הי' יכול לישבע ולכך ריב"ן פירש ותיקן הלשון דלא רצה לישבע כו' וק"ל. הנה כתבתי זאת באשר ראיתי דברים מגומגמים בפירוש דהגאון מהרמ"ל ז"ל ויש לתמוה עליו מה ראה על כך: