כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף כו:
בתוס' ד"ה שנפל משנים כו' אפי' אין בו סימן כו' דאל"כ למאי קאמר ר"נ הא מילתא דנפל משנים דחייב להחזיר דפשיטא ועיקר רבותא דר"נ הוה כשנפל מן ג' דאינו חייב להחזיר אפי' בדיש בו סימן מטעם דמייאש לכך כתבו דבנפל מב' אשמעינן דאפי' באין בו סימן חייב להחזיר וק"ל. ומה שכתבו עדיי ומיירי ששניהם בקשו יחד קודם שבא זה כו' דאל"כ הוה לן לומר הלא כשבא הוא לשם נתחברו ג' בהדדי והדר ומייאש וליכא למימר נמי דשנים אלו אזלי ממקום שנפל הסלע קודם שבא הוא לשם ולא ידע עדיין שנפל ממנו דא"כ ודאי מתייאש האובד דיאמר שאדם אחר יבא לשם וימצאנה ומהיכא תיתי לומר שיסבור שודאי חבירו לקחו וק"ל:
ומה שכתבו עוד אשר הקשו על רש"י דפירש הטעם משום ישל"מ דאין סברא לומר דרבא הדר בי' כו' היינו משום דא"כ ל"ל לש"ס למימר ולפסוק הלכתא כאביי בהא הלא לית כאן עוד פלוגתא וה"ל למימר ואף רבא הדר בי' וק"ל. אבל יש לעיין מ"מ דלכאורה מוכח בשמעתא דרבא הדר בי' דאמר בסמוך ראה סלע שנפל נטלה לפני יאוש ע"מ לגוזלה עוב' בכלן כו' ואע"ג דחזרה לאחר יאוש כו' והלא סלע דבר שאין בו סימן הוא ובודאי יתיאש כשידע ואף דעדיין לא ידע דנפל ממנו דלא הי' ממשמש בכיסו עדיין כדפרש"י ואפ"ה אמר דעוב' בכלן וא"כ ע"כ צריכנא לומר דישל"מ הוה יאוש ואפשר לומר דהואיל שנטלה ע"מ לגוזלה שאני אבל הוא דוחק. ועי"ל דהתוספו' גורסים בדברי רבא ראה סלע שנפל משנים ורש"י ז"ל הביא הגירסא הזאת וכתב עלי' דלא גרסינן לה משום דאזיל לטעמי' דמפרש גם לעיל מטעם ישל"מ וא"כ ל"ל למימר שנפל משנים אבל תוס' שפיר גרסי כן וא"כ א"ש ודוק. והנה יש לי תמי' גדולה על הרב כסף משנה דכתב בסי' ט"ז מהלכות גזילה על הרב מגיד משנה במה שהי' מיישב דברי הרמב"ם דמוקי למתניתין דוקא בג' נכרים ולא כר"א בעל השגות דמוקי אפי' בג' ישראל וכדמוקי ר"נ בש"ס משום דאולי מפני שרב' חולק בההיא דר"נ כו' וכתב הוא ז"ל ואני אומר שלא הי' צריך הרב המגיד להכריע דבר מה מדעתו ולכתוב בו בלשון אולי שהרי בפירוש כתב הרי"ף ואוקמא רב מנשי' בג' כותי' ור"נ אמר אפי' בג' ישראלים ואזדא ר"נ לטעמי' וכו' ורבא פליג עלי' אפי' ג' חייב להכריז וכו' והלכתא כרבא דבתרא הוה עכ"ל וכן כתב דברים אלו בספר הטור סי' ר"ס ע"ש. והנה אף דנאמר דהלכתא כרב' בהא דפליג על ר"נ בשו' ג' פרוטות או לא"ד אפי' בשתי פרוטות מטעם דילמא חד מנייהו אחלי למנתי' לגבי חברי מ"מ בשוה פרוטה אחת לא פליג רב' וכמו שכתבו הרשב"א והרב המגיד הביאו פי' י"ד וז"ל ודוק' ב' פרוטות אבל פחות מכאן לא דמאי אמרו כו' ואף כן נראה מן הגמרא דאי לא דרב נחמן דאמר ראה סלע כו' היכי משכחת לה כו' וא"כ שפיר יש לאוקמא מתני' בפרוטה אחת ואפי' בג' ישראל דע"ז לא פליג רבא מעולם. ואל תאמר א"כ מאי זה שיישב הרב המגיד את דברי הרמב"ם בסי' ט"ז דלא מוקי אפי' בג' ישראל משום דרבא פליג עלי' הלא לפי מה שאמרנו הדרא קושי' לדוכתא דהוה לי' למיקם בפרוטה אחת לזה אני אומר דנראה לי' לדוחק להעמיד מתני' דוקא בדלא מצא כ"א פרוטה אחת ולכך כתב בלישנא ואולי מפני שרבא חולק כו' גם אפשר דסבירא לי' דלא כרשב"א אלא דרבא פליג עלי' אפי' בפרוטה אחת וכן משמע בדברי הרב המגיד בסוף פ' י"ד דכתב על דברי רשב"א וז"ל ומיהו אפשר שרבינו ז"ל אינו סובר ההיא דר"נ כו' הרי לך בפירוש גמור דהי' מסופק בדבר וא"כ בדקדוק גדול כתב ואולי מפני כו' ותו לא מידי:
בתוס' ד"ה מתנ' בעלמא הוא דיהיב לי' וא"ת והלא לאו דלא תגזול מקרי ניתק לעשה כו' אפשר לתרץ קושיתם דע"כ לא מקרי ניתק לעשה אלא באם יחזירנה קודם יאוש אבל אם יחזירנה אחר יאוש לא הוה כ"א מתנ' בעלמא. וא"ת דסתם גזילה יאוש בעלים הוא ואפ"ה חזינ' דהתורה נתק' לעש' והדרא קושית' לדוכתא לזה נאמר דלמא התורה מיירי בדאמר בהדי' דאינו מייאש עצמו. ומה גם דהלא לא קיימא לן כרבי דאמר סתם גזילה וגניבה הוה יאוש בעלים אלא כת"ק דר"ש דאמר סתם גניבה הוה יאוש בעלי' אבל לא סתם גזילה וכמו שכתב הטור סימן שס"א ומיהו אכתי אפשר לומר דמ"מ קשה לה מגנב דנקט התם בברייתא ואמר ישנ' בכלל מלקות מ' ומקשה הש"ס והא הכא דלאו שניתק לעשה הוא כו' וגם הכא לא איירי בגזילה ממש שהרי בעל אבידה לא ידע מי נטלה לכאורה. אבל מ"מ כד תעיי' תראה ותמצא שיש ליישב קושיתם וק"ל: