אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף כג:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף כג:

דף כג.

בגמרא ותהוי חתיכא גופא סימן מי לא תני' מצא כו' חביות של יין כו' הרי אלו שלו. הא דמביא גם הסיפא דלכאורה הוה שלא לצורך. נ"ל משום דהוה אפשר לתרץ את קושיתו דהא דתני התם בחתיכת דגים דחייב להכריז הוא מטעם מנין ומתני' דילן איירי בדרך נפילה או דליכא אלא חתיכה אחת והא דקאמר חתיכות ר"ל חתיכות דעלמא וכדכתבי תוס' לקמן דף כ"ד ד"ה אבל שנים כו' לכך מביא גם הסיפא דמשם מוכח דגם הברייתא איירי בדרך נפילה וא"כ לא הוה המנין סימן או דאיירי בחתיכה אחת והא דנקט חתיכות היינו חתיכות דעלמא וק"ל:

בתוס' ד"ה חביות של יין כו' אע"ג דתנן כו' הכא רגילות הוא דכל החביות שוין. ובזה א"ש נמי הא דנקט הברייתא ד' דברים אלו ובקיצור ה"ל למימר בחדא או בתרין מילין אלא ודאי דנקט כל החביות דדרכן להיות שוין וק"ל. עוד בא"ד וי"ל כו' אבל אם אין החבית מלאה יהא סימן לומר כמה יין יש בה. דקדקו בזה ולא אמרו בקיצור אבל בשאינה מלאה הוה סימן הוא לפע"ד דר"ל דוקא אם יאמר כמה יין יש בה אבל באומרו שאינה מלאה לחוד זה לא הוה סימן דהרבה חביות יש אשר אינן מלאים וק"ל. והנה מאי דיש להקשות על דבריהם הוא דא"כ ה"ל לתרץ כן הברייתא אשר רמי על מתני' וה"ל לומר דחדא מיירי במלאה ואידך בשאינה מלאה. ונראה דלא קשה מידי דודאי במתני' א"א לומר דאיירי דוקא בשאינה מלאה דא כ הוה קשה למה נקט' שני דברים כדי יין וכדי שמן או דהוה לה למנקט עוד דברים כאלו כדנקט הברייתא ד' דברים או דלא ה"ל למנקט כ"א חדא אבל לפי מה שמתרץ השתא דמיירי ברשום א"ש דשני דברים אלו דרכם הי' לרשום וק"ל: ברש"י ד"ה נפקא מינה וכגון דזה התובען צורבא מדרבנן הוא דקדק רש"י בזה לומר דהתובען צורבא כו' משום דמשמע מן הש"ס דמהדרינן לי' אם יבא הצ"מ ותובע אותי אבל לא דצריך להכריז אולי שייך הוא לצ"מ ויבא ויחזירנו לו וק"ל:

בתוס' ד"ה באושפיזא כו' דאמרינן בערכין מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם בערב קללה תחשב לו כו' תיבת בערב ליתא בקרא וגם שם בערכין לא הביאה הש"ס הקרא כדכתיב רק בהיפוך קצת תיבת השכם קודם תיבת בבקר ובודאי לאו באקראי נעשה כן שם בש"ס וגם כאן בתוספות ונ"ל משום דכבר אמרו בגיטין שאין כותבין ד' תיבות בלי שרטוט ומכש"כ יותר והתוספות דלשם מביאים הרבה פסוקים אשר הביאה הש"ס בירושלמי שהיו הופכים התיבות ואזי מותר לכותבן בלי שרטוט וא"כ גם בכאן בכיון עשתה הש"ס להפך הקרא מטעם זה והתוס' דלכאן אף שהביאו הקרא כדכתיב מ"מ הוסיפו על הקרא תיבת בערב ואזי מותר לכתוב ג"כ בלי שרטוט. ואפ"ה כדת עשאו שהוסיפו על הקרא אחר דהמכוון של הקרא הוא כך וק"ל. ומזה הטעם נ"ל ג"כ דמאי שברוב מקראות אשר הש"ס מביא אותם לא נכתבו עד סופי רק דרכם להתחיל בקרא וכותבים אח"כ תיבת וגומר כנ"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה