אור ברסלב
כוס הישועות בבא מציעא › דף כא:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא מציעא · דף כא:

דף כ:

בגמרא ת"ש פירות מפוזרים כו' ת"ש מעות מפוזרים כו' ת"ש עיגולי דבילה כו' אגב דיקרי כו' והרא"ש גורס אגב דמידי דמיכל כו' ומביא עוד מה שלא כתיב בגרסתינו כאלו הקשה נמי מגיזי צמר כו' ועל זה תירץ אגב דיקירי כו' והדין עמו דהנה המקשן שהקשה מכל הני בבות דמתני' ואמר על כולם והא לא ידע דאיאש מיני' כאלו הוה ברור לי' דלא ידע ומהיכא תיתי לי' כן ויותר ה"ל נומר ודלמא דלא ידע כו' אלא נראה דהוה קשה לי' כל הני בבות ל"ל לא ה"ל לאשמעינן במתני' כ"א בדבר אחד שאין בו סימן דהוה שלו ול"ל כל הני דברים אלא ודאי דבא להורות בהני דברים דאפי' אם לא ידע הבעל אבידה דהוה יאוש וע"ז תירץ לו המתרץ על כל אחד ואחד דבא להורות לן דבר חידוש והוא במעות אתי לאשמעינן דאדם עשוי למשמש כו' ובפירות במכנשת'. בעגולי דבילה אגב דמיכל כו' וכן בשארי דברים בכל א' ואחד קמ"ל מה דלא אשמעינן באידך ולכך הקשה לו עוד מברייתא דמעות בב"ה כו' דאי לאו דאיירי אפי' בדלא ידע מה אתי לאשמעינן שם מה דלא שמעינן במתני' וק"ל:

בתוס' ד"ה דלכי נפל מיני' כו' ומתחלה לא הי' עומד לייאש. הנה נראה לי דבהכי א"ש דקאמר בש"ס בדבר שיש בו סי' כ"ע לא פליגי כו' דמשמע דגם ביש בו סימן נקרא יאוש שלא מדעת ובשלמא באין בו סימן נקרא כן משום דלא ידע עדיין ואי הוה ידע הוה מייאש אבל ביש בו סימן הוא אפכא דאי הוה ידע בנפילה לא הוה מייאש. אבל לפי מה שכתבו דאקראי בעלמא הוא ומתחלה לא היה עומד לייאש א"ש דלכך נקרא יאוש שלא מדעת נגד המוצאו דבשעה שמצאו לא ידע המוצאו דיתיאש האובד וק"ל:

בד"ה ת"ש כו' תימא כו' וי"ל כו' ומשמע נמי כו' ובזה מתורץ מאי דהקשו דאמאי לא אמר ר"י מילתיה אמתני' משום דאי הוה אמר מילתי' אמתני' לא הוה ידעינן לפרש כן הברייתא דשם משמע דלא ידע עדיין שנפל מיניה לכך קאמר מילתיה אברייתא ואם כן ידעינן מכח כש"כ במתניתין וק"ל: בד"ה ופטורות ממעשר במסכת פאה מוכח כו' בזה א"ש קצת במאי דמשנה הש"ס הכא בסיפא וכתב בזתים ובחרובים אסור ושם במעשרות גרסינן גירסא אחרת והוא בזתים ובחרובים חייבים אבל לפי דבריהם חזינן דגירסא דהכא נכונה משום דבזתים ובחרובים אף דיהיו מותרות משום גזל הדין נותן בהם לחייבם במעשר הואיל דכבר נגמר המלאכה בהם וא"כ לא הי' אפשר להקשות מידי על רבא אי הוה מביא הכא גירסא דלשם וק"ל.. ומאי דכתבו עוד ואפי' זכה בהן המוצא כו' וגבי הקדש אינו כן כו' יתורץ מאי דהוה אפשר לדקדק על המתני' דמאי בא לאשמעינן דפטורות ממעשר אטו עד השתא לא ידעינן דהפקר פטור ממעשר וק"ל:

בד"ה תאינה נמי מידע ידע כו' וא"ת אם כן מאי פריך לרבא כו' וי"ל דאם כו' בתאינה כו' כדי שלא תתמה על דבריהם ודקארי מאי קארי להו אפשר לומר דבאים לסתור בזה מאי דכתב רש"י ז"ל בד"ה עם נפילתה נמאסת כו' דמכי נפלה לא חשיבה עליה ומפקר לה וא"כ ודאי הוה קשה למה לא תירץ לי' דזתים וחרובים לא מתייאש לפי שיודע שהמוציא לא יקחם שיתלה שנפלו מן האילן ובתאנים מתייאש משום מאוסתם מפקיר להו אבל התוס' סברי דהא דלא תירץ לו כן משום דא"כ בתאנים אמאי מותרים ואי משום מאוסתם מפקיר להו זה לא ס"ל לתרצן ולכך תירץ לו חזותי' מוכיח עליו ותאינה נמאסת ואין חזותו מוכיח עליו וזהו לפי מה שמביאים בגירסא השטה אבל לפי גירסא הראשונה מתרץ לו באמת כן וכדכתבו ז"ל אבל שנגרוס כגירסא השניה וכאשר גרס גם רש"י ז"ל ושנפרש אפ"ה הא דאמר תאינה עם נפילה נאמסת כדפרש"י ז"ל זהו דק' להו ודאי שנאמר כן ודוק היטב:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה