כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא מציעא · דף ז:
בגמרא א"ל לדמי כו' כתוב במהרש"ל בשם תוספות ישני' דקשי' לפי מאי דאוקמא הש"ס לעיל במו"מ א"כ לא שייך למימר בי' לדמי ע"ע. ולפי מה שכתבתי על האוקימתא דאמר לעיל דכולה שלי מיירי במו"מ לא קשה מידי דבאמת אומר אני דמיירי במו"מ שהאחד אומר אני לקחתי ונתתי כל המעות ואתה משקר ולא נתת מידי והרי היא כולה שלי וחבירו טוען אפכא ומוחלקי' בגוף הטלית כמו באני ארגתי והא דקאמר הש"ס ואי תנא מו"מ ה"א כו' משום דמורי ואמר אנא דמי קאיהיבנ' וחבראי דמי קיהיב כו' משמע דאינן מוחלקי' בגוף הטלית רק למי נתרצה המוכר. נראה דהכי פירושו אי הוה תנא כולה שלי לחוד הוה אמינא דמיירי בכה"ג דמקח וממכר אבל השתא דבאמת תנא מציאה נמי א"כ מוכח דכולה שלי איירי במו"מ כפשוטו שמוחלקי' בגוף המעות ולא בשנתנו תרוויי' המעות ודלא כפרש"י דכתב באני ארגתי' יהא מונח משום דאיכא ודאי רמאי אלא כדכתבו תוס' וכמו שכתבתי בזה לעיל ע"ש וא"כ אף במו"מ איירי דיחלוקו לדמי כמו מציאה. ואם לחשך אדם לומר ולהקשות על דברי אלה שדברתי דא"כ היאך יפורש מאי דאמרה הש"ס לעיל ולחזי זוזי ממאן נקט כו' עד לא צריכא דנקט מתרוויי' כו'. אף אני אשיב לו דהמקשה קאי על מאי דאמר אי הוה תנא מו"מ ה"א משום דמורי ואמר חבראי דמי קיהיב כו' ומקשה א"כ הכי דאפי' אי הוה תנא כולה שלי לחוד לא הוה אפשר לפרש דמיירי במו"מ כה"ג דאינן חלוקים בגוף הטלית כ"א למי נתרצה המוכר דא"כ לחזי זוזי ממאן נקט וא"כ אפי' אי הוה תני כולה שלי לחוד שפיר הוה ידעינן דמיירי במו"מ דמוחלקי' בגוף המעות וא"כ אכתי מציאה ל"ל ומשט לי' דתרוויי' נתנו המעות כו' והיינו דה"א דמיירי בהכי אבל לפי האמת מיירי בכל מו"מ הן שמוחלקי' בגוף המעות או שאינן מוחלקי' בגוף המעות רק למי נתרצה המוכר ודוק היטב כי נראה שדברי מכוונים הם:
בתוס' ד"ה מ"ש ליד דיין כו' ולספרי' דלא גרסינן בתר הכי וה"ד כו'. הנה כדי שלא תקשה דא"כ גם הא דקאמר ואחר שמצא שטר שנפל ליד דיין כו' לא הוה להו למגרס ומדשתקו מהא ש"מ שפיר דגרסי כן. אומר אני דמ"מ הוכרח רבא לומר ואחר שמצא שטר כו' דלא תימא דקאי על מאי דפליגי רבי ורשב"ג דהיינו בתופס בשטר מלוה ולוה ובהא לא הוה אפשר לומר לא יוציאו עולמית דהלא במקוי' כ"ע מודי' דיחלוקו וק"ל. ועיין במפרשי' שלא כתבו כך ולע"ד כתבתי:
בד"ה בזמן שהבעל מודה כו' וליכא למיחש לשמא כתב בניסן ולא נשא עד תשרי כו'. ור"ל דבשעה שנשאה בתשרי כתב לה כתובה אחרת דודאי לשתי כתובות כי הכא הוה אפשר לומר דכ"ע מודי' דחיישינן ובפרט למאי דמסיק דטעמא דרבנן דחיישינן לשתי כתובות וא"כ הוה אפשר לומר דחיישינן נמי הכא מדריעי דנפל ועיין בתוס' לקמן דף י"ב ע"ב בד"ה ולא לוה כו' ובזה מיושב היטב קושי' מהרש"א וק"ל: