אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף קעה.

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף קעה.

דף קעד:

בגמר' מכלל דרב ושמואל כו' מלוה ע"פ הוא כו' דברי

רשב"ם במקום הזה א"א להולמן דכתב ואי משום דמצוה לקיים דברי המת לא היה להם ליתן כו' עד לאתר מותו ע"כ דמשמע דמנתינ' דמחיי' קמיירי הכא וזה אינו דא"כ מאי קאמר מלוה ע"פ אינו גובה מיורשי'. אלא ודאי נראה כמו שכתבו תוס' בכתובו' סוף פ' מציאת האשה דלא אמרינן מצוה לקיים ד"ה אלא בשהושלש מתחלה לכד וא"ת דלמא ג"כ הכא בהכי מיירי ר"ה ומאי מקשה אר"ה זה אינו דהלא גם שם בכתובות כתבו וגם בגיטין סו' פ' איתא כן דגם בברי' אמרינן מצוה לקיים ד"ה ולמה נקט א"כ ר"ה דבריו בש"מ וק"ל:

גם כתבו עוד שם בכתובות ובגיטין דלא אמרינן מצוה כו' כ"א בשמת הנותן בחיי המקבל ועיין עוד מה שכתב הריטב"א חילוק אחר בזה ובו ג"כ מיושב קושיתו וק"ל:

עוד בגמר' אלא א' ר"נ אידי ואידי דנקיט שטרי' הא דמקוי' כי' אמר תנו קיימי' לשטרי' לא אמר תנו לא קיימי' לשטרי' אמר רב' כו' אלא אי אתמר הכי אתמר ש"מ כו' עד דאם איתי' דפרעי' לא הוה אמר תנו. הרי"ף מקשה בהא דרבא אמאי דאמר בדלא אמר תנו ואמרו היתומי' חזר ואמר לנו אבא פרעתי נאמנין משמע אבל בדלא טענו כן צריכי' להפרע ולמה לא נאמר כדי שלא להשביע אמר כאשר אמרינן לעיל בדברי רב ושמואל ותי' דהכא מיירי בהודא' גמור' ודלעיל בשלא היה הודאה גמורה וכן כתב ג"כ הרא"ש ז"ל ואני לא ידעתי נפשי שמתני דא"כ מאי מקשה לעיל על ר"ה ודלמא גם ר"ה בהודאה גמורה קמיירי וע"כ אומר דנראה לי הקטן לומר דבר אשר לא גבלו הראשונים ז"ל אחר אשר מצאתי בדברי המאור ז"ל דיש באמת סבר לומר דבש"מ לא אמרינן כדי שלא להשביע וכן היה באמת דעת הש"ס מתחלה די"ל כן עד שהוצרך להביא ראיה מהא דרב ושמואל דגם בש"מ אמרינן שלא להשביע וא"כ נאמר דגם במסקנ' דאמר ר"נ אלא אידי ואידי דנקיט שטרא היינו בין בריש מילתי' דרב ושמואל ובין בסוף מילתי' דרב ושמואל מיירי דנקיט שטרא בידי' רק ברישי' הוה שטר ואינו מקוי' הואיל דלא אמר תנו ובסוף מילתי' מיירי בשטר מקוי' והיינו הואיל דאמר תנו הוה השטר כמקוי' ולא נאמנו עוד לומר דהדר ואמר פרע כדאמר רב' אח"כ אבל משום שלא להשביע לא חיישינן מעולם וא"כ מילתי' דרב הונא תפרש שפיר אפילו בדלא נקיט שטר בידו ואפ"ה נאמן הואיל דשלא להשביע בש"מ לא אמרינן ובזה יסתלקו מעלינו קושיו' ודחוקי' הרב' אשר הקשו תוס' ז"ל ותירצו ע"י דוחק בד"ה הא דמקוי' כו' ובד"ה הא דלא מקוים כו' דוק ותמצא ויבא הכל על נכון ועיין בש"ך סי' רנ"ה שהאריך יותר מדאי בדין וסוגי' זאת ועל כל דבריו יש להשיב:

וכדי ליתן דביקות לדיני' אלו למאי דלעיל ומאי שייכו' יש להו בפרק ג"פ הלזה אומר אחר דרשב"ג אמר דבריו במתני' דהערב לאשה בכתובת' ובעלה רוצה לגרש' ידירנ' הנאה שמא יעשו קנונני' על נכסיו של זה קמייתי דברי ר"ה שבש"מ לא חיישינן לקנוני' שיעשה על הקודש ועיין בערכין ורי"ף הביאו כאן שאף אם הקדיש נכסי' ורצה לגרש אשתו ידירנ' הנאה שמא יעשה קנוני' על הקדש ע"כ הביא דברי ר"ה דבש"מ לא חיישינן וק"ל:

עוד בדף קע"ד ע"א בגמר' אמר ר"ה כו' כולן לשון ערבות הן כו' כולן לשון קבלנות הן כו' הא דלא אמר ערבי' הם וקבלנים הם וקאמר לישנא דערבו' הן כו' אפשר דמרמז לן בזה דלאו משום הכי ערבי' בודאי הם או קבלני' הם דבזמן שנשא ונתן ביד אפילו אמר הני לישנא לאו ערב הוא ולא קבלן הוא אלא מיפטר הלוה מן המלוה לגמרי ודלא כדעת הרמ"ה אשר הביא הטור סי' קכ"ט:

במתני' ע"י עדים גובין מנכסי' ב"ח הא דמשנה התנא הלשון אשר התחיל תחלה ואמר המלוה בשטר ואח"כ אמר ע"י עדים ולא אמר ג"כ בעדים. אפשר דבא לרמז לן מה דפסקינן בקדושי' דף מ"ג דאמרינן הן הן שלוחיו הן הן עדיו אפילו אם שלח מעות ע"י ב' עדים לחבירו ולא אמרינן דנוגעי' בעדות הן או דהואיל דאמרינן דשלוחו כגופו אין שליח נעשה עד כדסבר לומר דבי ר' שילא קמ"ל דלא ולכך אמר ע"י עדים וגם אמר לישנא דרבי' גובין ולא קאמר גובה כבראשונה דאחר דנראה כאלו נוגעי' בעדות הן שייך שפיר לומר לישנא דגובין כאלו הן הן גובין וק"ל:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה