אור ברסלב
כוס הישועות בבא בתרא › דף קעד:

כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין

בבא בתרא · דף קעד:

דף קעד.

בגמ' שלחו מתם כו' נראה דבשחייב מודה אתי מכש"כ ולכך לא

הוצרכו למשלח אלא הקטן והגדול אתי' מכש"כ וק"ל:

בתו' ד"ה ואם כתוב בו התקבלתי כו' עד לבסוף והא דאמר מצוה על היתומים כו' פי' ר"י כו' פירוש לפירושו דודאי לרשב"ם דמחלק בין מלוה בשטר לעל פה דבמלוה בשטר גובין מיתומים לא הוה קשה מידי דמאי דאמרינן מצוה על היתומים לפרוע חובת אביהם היינו מלוה בשטר והא דהכא במלוה ע"פ קמיירי משא"כ לפי' ר"י דאף במלוה בשטר אמרינן דיתמי לאו בני מעבד מצוה נינהו א"כ קשה מאי האי דאמרו לעיל בפ' מ"ש דף קנ"ז מצוה על היתומים כו' ותי' ר"י דהיינו במלוה ע"פ ובמקום כו' כלומר דאפילו במקום גרוע כהאי דמלוה ע"פ היא וגם אין קרקעות להם מאביהן יתפרש היטב הא דמצוה על היתומים דהיינו מצוה היא אבל אין כאן כפי' דלא כייפינן להו וע"ז הביאו הא דקטינ' דארע' משא"כ הכא דאמר יתמי לאו בני מעבד מצוה נינהו מיירי במצוה שכופי' עלי' וכן כתבו וחלקו בהדי' בין מצוה למצוה לעיל בפ' מ"ש דף קנ"ז ע"א ד"ה מצוה כו' ע"ע ומהרש"א ז"ל הואיל דלא עיין כהוגן כתב דברים שלא ניתנו לכתוב לגדול שכמוהו:

בגמרא והא ערב הוא וערב דכתובה לא משתעבד הא דלא מקשה כן על מתני' אמאי דאמר רשב"ג הערב לאשה בכתובת' כו' דמשמע דמשתעבד אפשר לומר דודאי על רשב"ג לא הוה קשה לי' מידי דסבר דגם בהא פליגי ת"ק ורשב"ג דרשב"ג סבר דקבלן משתעבד אפילו כשאין לו נכסים ות"ק סבר דלא משתעבד ויתפרש א"כ שפיר לישנ' דמתני' וכן הי' רשב"ג אומר כו' כלומר דלת"ק א"א לומר ידירנ' הנא' דממ"נ ל"צ להדר' הנאה דאם היה לו נכסים וא"כ משתעבד הקבלן א"כ למה ידירנה הנאה דמאי קנוני' יעשה הלא אח"כ יבא הקבלן לטרוף ממנו את נכסים שיש לו אחר שמיירי שיש לו נכסים ומשתאדוף אכתי לא ידע המקשן דבהכי קמיירי עד אשר תירץ לו ואי בשאין לו נכסים א"כ לא משתעבד הקבלן משא"כ רשב"ג סבר דשפיר משתעבד וא"ש ודאי היטב ונכון לישנא דוכן היה רשב"ג אומר כו' לדעת המקשן אבל כשראה דגם לת"ק משתעבד אפילו בשאין לו נכסי' מהאי מעשה וממאי דמקשה ג"כ והא ידירנ' הנאה קאמר לכך מקשה השתא והא ערב הוא וערב דכתוב' לא משתעבד ודוק: בגמרא הניח' למ"ד כו' בכמה מקומות כתבתי אשר אמרתי לפני תלמידי דרך צחות אריכות לישנ' דהניח' או בשלמ' וגם במקום הזה לא הנחתי את ידי אחר דיש דעות בזמן שקנה בקני' מן הערב אפי' לכתוב' משתעבד וכבר מצינו לקמן דאיכ' מ"ד דכל ערב צריך קני' וח"כ הוה דחיק' לן קצת אפילו למ"ד קבלן דכתוב' אפילו לית לי' נכסים משתעבד במאי דאמר בסמוך ערב דכתוב' ד"ה לא משתעבד הלא למ"ד דכל ערבים צריכים קנין א"כ גם בכתוב' ישתעבד ולמה קאמר א"כ ד"ה לא משתעבד וא"כ לא הוה קשה כולי האי למ"ד דלא משתעבד הקבלן באין לו נכסים דמכל מקום בקני' סובר דמשתעבד ונוכל לומר א"כ דגם הכא בקנין הוה אבל בשנאמר דלמ"ד משתעבד הקבלן באין לו נכסים לא קשה מידי והיינו בשנאמר דהקנין באמת אינה מעלה או מוריד בכענין הזה דישתעבד בכתוב' כדעת הרבה פוסקים (ועיק בטור א"ע סי' ק"ב) א"כ קשה למ"ד הקבלן לא משתעבד באין לו נכסים וק"ל:

בגמר' אמר ר"ה ש"מ שהקדיש כל נכסי' כו' דע דלעיל בפ'

מ"ש אית דאמר ר"נ ש"מ שכתב כל נכסי' לאחרים ועמד אינו חוזר חיישינן שמא יש לו נכסי' במדינה אחר' ואלא מתני' כו' עד במוחזק לן דלית ליה ובזה יתיישב שפיר מה דהקשו תוס' ד"ה ש"מ שאמר כו' וק"ל וכן מצאתי בספר ת"ח. וגם יש ליישב ולומר שאין אומרין מגו להוציא וגם אין מגו להועיל לזולתו ולא לו ועיין לעיל בפ"ה דף קל"ה דאמר בכה"ג ז"ל לעולם אימא לך חייב ושאני הכא דכמנה לאחר בידך דמי ועיין בכתובו' פ' המדיר דף ע"ו דמשני רב אשי כן ז"ל רישא מנה לאבא בידך כו' וממקומות אלו יש להביא ראי' ג"כ לדבר זה ובאמת אני לא מצאתי אכתי בפוסקים ראשונים ואחרונים אשר כתבו דיני מגו חילוק הזה ומה שנראה לע"ד כתבתי לעצמי ולא לפסק הלכה רק לעורר המעיין לשפוט בדעתו:

תוכן העניינים

כוס הישועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה