כוס הישועות· רבי שמואל הכהן שאטין
בבא בתרא · דף קעב.
במתני' ב' אחין כו' כבר כתב הרי"ף במאי דיש דביקות
לדין הזה הכא בגט פשוט והיה נראה לומר ליותר ביאור לפי דבריו כאלו ר' יוסי לעיל בסוף מתני' דלפנינו מביא ראי' לדבריו דכותבין שובר ואין חוששי' להפסד הלוה כי אין מרחמי' בדין וכן הכא אין חוששין להפסד העני ומזכין לעשיר וק"ל:
והנה כבר כתבו תוס' בפ' השותפי' דעשאן לעצמן פירושו שאין להם שוכרים או שאין דרך להשכיר באותו מקום ועשאן לשכר מיירי שיש להם שוכרים. ורבים רוצים לומר דברצון האב תלי' מילתי' עיין בטור ומה שנראה לי יותר דעשאן לשכר מיירי שהוא גדול שיוכלו לשכור אותו ואף יכולו לעשות ג"כ בו לצרכי גופם ועשאן לעצמן מיירי דאינו גדול ואינו עשוי א"כ כ"א לצרכי עצמם וזהו דעת ה"ה בשם הרבה מפרשי' ואין זה דעת ר"י בעל תוס' כמו שהבין הב"י ובזה יבוא על נכון מה דהקשו הדבה ומכללם הרב המרדכי למה לא יוכל העני להשכיר את חלקו והניחו בצ"ע ולא קשה מידי דמיירי ודאי שאינו ראוי לחלוקה וא"כ ודאי העשיר יוכל לעכב על העני לשכור את חלקו בטענה דיאמר דיש שינוי דעות לך אני יכול לקבל ולא לאחר כי יש שהוא בעל קטטה ויש שאינו נאמן ויש שהוא בוש מפניו או מפני חשיבתו או מפני גריעותא כדכתב הרא"ש ז"ל בתשובתו בב' שוכרי' שרוצה האחד לשכור חלקו והטור הביאו סי' שי"ו וחילקו בין ב' שוכרים לשנים שיש להם בית אחד בשותפות שיכול האחד לשכור את חלקו לאחר בשאינו מרבה דיורי' דשאני התם שיוכל האחד לומר או חלק עמי או גוד או אגוד בשאינו ראוי לחלוקה משא"כ בשני שוכרי' דאינן יכולין לחלוק הואיל שאינו שלהם וגם גוד או איגוד ליכא לדעת הרבה פוסקים (ועוד יש דעות אם יכולים שותפי' במרחץ לומר גוד או אגוד או בבית הבד בשאינן ראוי' לחלוקה עיין סימן קע"א ולא משמע הכא כן ודוק) וא"כ גם הכא בשעשוי לעצמן והיינו שהוא קטן ואינו ראוי' לחלוקה כ"א להשתמש ביחד אינו יכול האחד להשכיר את חלקו כי אינו ראוי לחלוקה וגוד או איגוד אינו יכול לומר ג"כ הואיל שהוא עני כדאי' לעיל בפ' השותפי'. וא"כ יאמר העשיר לעני בך אני רוצה ולא באחר כמו דאמרינן בשני שוכרין ולכאורה הי' אפשר לומר עוד אחר שיש לדקדק מ"ט נקט' מתני' תרי מילי מרחץ ובית הבד וכי לא שמעינן מאחד הב' אשר על כן אומר דלאו או בית הבד קאמר כ"א בוי"ו המחבר' ומיירי שיש להם מרחץ ובית הבד ומתני' קמ"ל עוד אגב דין אחר דכבר נאמר לעיל בהשותפי' דף י"ג בהנהו תרתי אמת' דחד' ידעה אפיא ובשולא וחדא ידעה פילכא ונוולא דאמר רב' לית בהו דין דגוד או איגוד דאמרינן למר קמבעי לי' תרוויי' כו' וכן אמרינן בכל שני תשמישי' שאינן דומים זה לזה וכן קאמרה מתני' הכא דלא יוכל העני לומר או גוד אתה המרחץ ואין בית הבד או איגוד אני המרחץ כו' ודוק:
עוד במתני' ב' שהיו בעיר אחד כו' קאמר לישנא דהיו בלשון עבר ולא קאמר שישנן בלשון הוה דקמ"ל דאפי' אם אינן דרין השתא באותו עיר ביחד כ"א האחד והאחר כבר פנה משם רק דעדיין שמו נקרא ע"ש אותו עיר כדמצינו כמה פעמים בהרבה אנשים יוכל ג"כ הלוה לטעון כמו אם ידורו גם השתא ביחד. עוד יש לדקדק על מאי דמאריך בלישני' שם אחד כו' ובקיצור ה"ל למימר שם שניהם יב"ש נראה דקמ"ל דאפי' אם האחד יש לו עוד שם אחר אפ"ה יוכל לטעון מה שטוען השתא ודוק:
עוד שם כיצד יעשו כו' ואם היו מסומנין יכתבו כהן. אל תאמר דלא בא לאשמעונן רק תקנה ועצה טובה כי גם דינא קמ"ל דאחר דאי' בכתובות דאין מעלין משטרות ליוחסין דאפי' כתוב בשטר פלוני כהן לוה מפלוני ועדים חתומים מלמטה לא נאמר דהעדים גם אדבר זה חתמו שהוא כהן כי העדים לאו אכל מילי דשטרא חתמו כדאי' שם והקשו התוס' ממתני' דהכא דחזינן לכאורה דאכל מילי חתמו ותירצו דשאני הכא הואיל דהוחזקו ב' יב"ש ודאי אכולהו מילתא קמסהדי כי אז צריכין לידע אם בן כהן הוא כו' ע"ש בדף כ"ד ע"ב ד"ה אמנה שבשטר כו' ועיין בש"ך סי' מ"ט מה דמיישב קושיתם בדרך אחר אשר נראה לי ועתה ק"ל ג"כ מאי דנקטה מתני' הני ג' תקנות בדרך ל"ז א"ז: